קשה כשאול קנאה

"אם תמשיכו לכתוב, כנראה שתיאלצו להתמודד עם קנאה, כי כל מיני הצלחות מדהימות ומסנוורות הולכות לקרות לכל מיני סופרים שאתם מכירים – סופרים איומים, ממורמרים, כאלה שלא מגיע להם – במילים אחרות, כל מיני אנשים שהם לא אתם."

"… הסופרים האלה יזכו להיכנס לרשימת רבי המכר, ימכרו את הספרים שלהם להסרטה בהוליווד, יקבלו מקדמות ענקיות ותמונות יפות ומבריקות על שערים של מוספים, והמעצבים הגרפיים ירטשו את השיניים הבולטות, את הקמטים ואת הקרניים. הסופרים שאתם הכי מעריצים בעולם ישבחו אותם בסקירות מעל דפי העיתונים הכי נחשבים או על העטיפה של המהדורה הבאה. הם יקנו בתים, בתים גדולים, או בתים נוספים, יפים לא פחות, ואפילו יותר, מהבתים הראשונים. ואתם תרצו לקפוץ מהגג, במיוחד אם מדובר בחברים שלכם.

אי אפשר לתאר כמה רע תרגישו. יעברו עליכם ימים רצופים שבהם תשנאו את כולם ולא תאמינו בכלום. אם אתם מכירים את הסופרים שהגיע תורם להצליח, הרי ברור שהוא או היא יגידו שבקרוב אצלכם, שזה בדיוק מה שאומרת לך הכלה בכל חתונה וחתונה בעוד את מזדקנת ונרקבת. בהערכה העצמית שלכם עלול להתחולל טירוף מערכות בזעיר אנפין כשתגלו שאתם מקווים שלחברה הזו יקרו דברים קטנים ורעים – למשל, שיתפוצץ לה הראש לחתיכות."

הקטע הזה הוא לא יצירה שלי. הוא לקוח מהספר המופלא "ציפור ציפור – הכתיבה והחיים, הוראות הפעלה" של אן למוט.

אני מתה על הקטע הזה. ממש. מאוהבת בו לחלוטין. (אגב, זה לא כל הקטע, יש עוד מהיופי הזה.) למה? ובכן – כי קנאה ובעיקר קנאת סופרים היא חלק מהחיים שלנו. מי לא מרגיש קנאה? הרגשות האלה הם חלק מאתנו, וההקצנה שלהם – ואולי דווקא התיאור המדויק כל כך של הרגשות שאנחנו חווים כשדברים איומים כמו אלה המתוארים כאן קורים – היא מצחיקה. ואין כמו הומור כדי לפרק קצת איבה, שטנה, וגידולים סרטניים שמתחילים להתהוות בתוכנו מרוב סטרס ורגשות קשים.

למה אני מעלה את הקטע הזה עכשיו?

הספר "ציפור ציפור" יצא לפני כמה שנים בתרגום לעברית, ועד מהרה אזל מהחנויות. אני באופן אישי נואשתי מלמצוא את הספר בעברית, אז קניתי אותו באנגלית, ואז מצאתי אותו ב"סיפור חוזר", אז קניתי גם בעברית, ואז מצאתי אותו באודיו, אז קניתי גם באודיו – ואני מקשיבה לו כל הזמן. בלוּפִּים אין סופיים. כי אן למוט כותבת על הכתיבה כפי שאף אחד אחר לא כתב מעולם. והיא עושה את זה בהומור ובחמלה, ובעיקר מתוך מקום מאוד מאוד אמיתי, לא מתנשא וחברי להפליא.
זה בלי שום ספק ספר הכתיבה הטוב ביותר שקראתי. ואני קוראת הרבה.

ובכל זאת, למה עכשיו?

ובכן, בשנים האחרונות שקדה הסופרת הנהדרת ולוחמת האור רוני גלבפיש על שכנוע הוצאת הספרים "עברית" להדפיס מהדורה נוספת של הספר לרווחת ציבור הכותבים בישראל. (וגם למי שנהנים לקרוא ספרים יפים גם בלי לכתוב). זה היה מאבק ארוך ועיקש ולא פשוט, שנגמר בניצחון מזהיר: ממש בימים האחרונים הספר הודפס שוב, וכעת אפשר לקנות אותו ב-50% הנחה, כלומר 44 ₪ בלבד (שזה באמת סכום מגוחך, ועוד לספר מדהים שכזה) באתר של הוצאת כתר.

יופי, אז למה עכשיו?

כי אני יודעת שהודפסה מהדורה קטנה ממש, והספרים יאזלו בקרוב, ואני רוצה שיהיה לכם הספר הזה. גם כי הוא נפלא, וגם כי שום ספרייה של כותב רציני לא תהא שלמה בלעדיו.
אז עשו לעצמכם טובה, לחצו על הקישור עכשיו ומיד, והשיגו את העותק שלכם.
(שיהיה ברור: אני לא מקבלת אחוזים מהקנייה הזו – כתר אפילו לא מכירים אותי – ואפילו רוני לא מקבלת.)

רוצו לקנות. תודו לי אחר כך.

בעצם אל תודו, שובו לכאן וכתבו בתגובה משפט אחד שאהבתם במיוחד. מעניין מה תבחרו.