איך מודדים יצירתיות?

לפני כמה ימים העליתי שאלה בקבוצת הפייסבוק שלנו, "אתגר 30 יום של כתיבה". השאלה הייתה: מהי יצירתיות בעיניכם.
הגיעו שלוש תשובות. המספר הנמוך קצת אכזב אותי, אבל האיכות… האיכות של מה שעולה בקבוצה הזאת עושה לי טוב על הלב בכל פעם מחדש.

מה היו התשובות, אתם שואלים? מה, לדעת אנשים, היא יצירתיות? ובכן, הרי הן לפניכם, מובאות בשם אומרם, גם כדי לתרום את השני סנט שלי ולהביא גאולה לעולם, וגם כי הן מקסימות ויצירתיות:

1. האופן המיוחד הזה שבו רק אדם אחד מסוים 'רואה' את המציאות ומצליח לתרגם אותה לעשייה. זה יכול להיות ציור, צילום, ספר, פסל, בגד או תכשיט. זה יכול להיות אפילו מאכל או השקפת עולם, אבל משהו "יוניק" – שלא היה קודם. (ענת גרי לקריף)

2. יצירתיות, עבורי, אם אדמה אותה לקרום התא, היא היכולת להעמיק באברוני התא ובגרעין שבתוכו, ולדעת גם לצאת מגבולות קרום התא הזה ולהחליף חומרים עם מה שיש לחוץ להציע. (לילי מילת, בהשראת החזרות למבחן במדעים של הבת)

3. למצוא את הבלתי צפוי, החדשני. (צבי בינדר)

אין לי ספק כי אם היו נעתרים עוד חברים בקבוצה לקריאתי – היו לנו עוד כמה תשובות, ואף אחת מהן לא הייתה כמו אף אחת אחרת, כי זה טבעה של יצירתיות, וגם נראה לנו שהיא מעט חמקמקה.

ולכן אולי תופתעו לשמוע, או אולי לא, שנעשה מחקר בנושא הזה, לפני 51 שנים, על ידי חוקר בשם גילפורד, שהחליט כנראה לשים קץ לחוסר הוודאות, ולהבין אחת ולתמיד מהי יצירתיות. מהי יצירתיות ככל שאפשר לבחון אותה בצורה אמפירית, כמו שעושים במחקרים אקדמיים.

כאן כתבתי בטיוטה הראשונה של הפוסט הזה פסקה ארוכה שמפרטת את דעתי על מחקרים אקדמיים, אבל החלטתי שאפשר לוותר עליה. אז אם אתם רוצים להגיד עכשיו שהאקדמיה לא כזאת נחשבת בעיניכם, דעו לכם שמחאתכם נרשמה. ובכל זאת…

מתברר שהמחקר של גילפורד היה לא רע בכלל. אולי אפילו טוב. והוא גם מחזיק מעמד יפה כבר 51 שנה. גילפורד גילה ארבעה פרמטרים שעל פיהם אפשר לכמת יצירתיות. כלומר, לקבוע שיעקב יצירתי יותר מדוד או להפך. הפרמטרים הללו נכונים לכל תחום שהוא, ומאז ועד היום הם לא נשללו ולא נמצאו פרמטרים נוספים.

סקרנתי אתכם? מגניב. הנה ארבעת הפרמטרים:

1. שטף. מדובר בצייר? שיהיה צייר שמצייר הרבה. צלם? שיצלם הרבה. כותב? שיכתוב הרבה.

2. מגוון. (שנקרא גם 'גמישות'). אם הצייר מצייר רק ציורי נוף – הפרמטר הזה נמוך אצלו. אם הוא מצייר גם פורטרטים, חזיונות פסיכדליים, צלחות של פירות, שעונים נמסים ועוד ועוד – הרי שהוא נמצא במקום גבוה בפרמטר הזה.

3. מקוריות. הצייר המקורי יצייר ציורים שאיש לא צייר מעולם.

4. עיבוד. יכול להיות שהצייר ייקח נושא נדוש – אבל הוא יעשה ממנו משהו חדש. אולי הוא ייקח שני נושאים נדושים (או לא) ויתיך אותם יחד לכלל יצירה חדשה.

מובן שהצייר הוא רק דוגמה. מובן שאני חושבת שאצל כותבים זה בדיוק אותו הדבר.

למה חשוב לי לכתוב על כך?

כי שימו לב שאף אחד מהפרמטרים לא דורש מאתנו רעיונות חדשים. את כל הפרמטרים הללו אפשר ליישם גם על רעיונות שכבר מסתובבים בעולם. מותר לכל אחד מאתנו לכתוב ספר על אהבה, חברות, מוות, משפחה, בגידה… אף על פי שעל כל אחד מאלה נכתבים סיפורים מאז ימי בראשית. השאלה היא רק מה נעשה בזה.

ועוד דבר חשוב: יש מי שמאמין שהמוח שלנו הוא סטטי. או כמעט סטטי. כלומר – מה שקיבלנו בעת התהוותנו בבטן אמנו – זה מה יש. שום דבר חדש כבר לא יקרה שם. יש לעומת זאת אנשים שמאמינים (ואני מודה שאני ביניהם) שהמוח שלנו מתפתח כל הזמן. היכולות שלנו מתפתחות כל הזמן. ואנחנו יכולים לרכוש מיומנויות חדשות, לפתח מיומנויות קיימות, ואם ביצירתיות עסקינן – לטפח ולפתח גם את היצירתיות שלנו. אני חושבת שככל שאנחנו לומדים יותר, ויודעים יותר על האפשרויות שיש בעולם – גדלה היכולת שלנו להיות יצירתיים יותר.

האנשים המקסימים שהגיבו על השאלות שלי בקבוצה, התייחסו למקוריות (ענת וצבי), ולעיבוד (לילי). אני מנחשת שאלו הפרמטרים החזקים יותר שלהם. או שזה מה שעלה להם בראש ובא לידי ביטוי כשראו את השאלה שלי.

מה הפרמטר החזק שלך?

ועל איזה פרמטר מתחשק לך לעבוד עכשיו?