עורכים – מורה נבוכים

אנשים מן השורה, בפעם הראשונה שהם שומעים שאני עורכת – הם מחכים שאשלים. עורכת זו מבחינתם רק המילה הראשונה… בדרך כלל הם שואלים: "עורכת דין?"

ובכן, לשמחתי, וכידוע לכם, לא. אני לא עורכת דין. אני עורכת טקסט.

זה עדיין לא מספיק, אני יודעת.

"מה זאת אומרת? מה את? עורכת ספרות? עורכת לשונית?" (ככה הם אומרים, אף על פי שכל עורכת מוסמכת שלמדה במקום רציני יודעת שמה שבאמת נכון לומר הוא "עורכת לשון" ולא "עורכת לשונית"…)

אז אני למדתי עריכה. עריכת טקסט, אם חשוב השם המלא של התכנית. וזה היה בבית ברל אם חשוב לכם לדעת איפה. (האם אני ממליצה? לא יודעת… התוכנית השתנתה לחלוטין מאז שהייתי שם…)

במסגרת לימודי העריכה שלי – למדתי את כל הסוגים, ואני עוסקת בחלק מהם, והנה מדריך קצר כדי לעשות סדר בכל זה:

עריכת לשון – עריכת לשון כל אחד צריך. לפני שטקסט יוצא לאוויר העולם, כדאי שיהיה מישהו חיצוני שיעבור עליו ויראה שאין שם טעויות כתיב, דקדוק, ביטויים שגויים, ושאר מבוכות שמוציאות את הכותב קטנטן וטיפש, אף על פי שבאמת שזה לא פייר. (הסבר: המוח שלנו זריז מהאצבעות שלנו. משמעות הדבר היא שבזמן שאנחנו כותבים – הוא כבר רץ קדימה. חושב על המשפט הבא. אין לו פנאי לראות אם הקלדנו ש' במקום ז', או 'לו' במקום 'לא', ולפעמים, גם כשאנחנו חוזרים וקוראים אחר כך – הוא עושה לנו תיקונים. אנחנו רואים ז' במקום ש', ו'לא' במקום 'לו', פשוט כי חבל על הזמן…) עורך לשון, בניגוד לכותב – יראה את הדברים האלה, פשוט כי הוא לא מכיר אותם! זו הפעם הראשונה שלו. ההכשרה של עורך הלשון מאפשרת לו ללכוד גם את הדברים שכותב כתב כמו שהוא התכוון, כי הוא פשוט לא יודע שהם טעויות. עורך לשון טוב לא יסתפק בטעויות הכתיב ויסדר לכם גם את המשפטים המבולבלים, ויעיר את תשומת לבכם כשמשהו כאן ממש לא הגיוני, והטקסט לא מסודר באופן המיטבי. הוא גם יציע תיקונים.

עריכת ספרות – עריכת ספרות היא תהליך שנכון לעבור כשאתם רוצים להוציא לאור ספר ספרותי. כלומר – סיפור. עורכת ספרות תעזור לכם להבין טוב יותר את הדמויות שלכם ואת המהלכים שלהן, את העלילה, את המשמעות של כל זה… היא תעזור לכם לעצב את הסיפור שלכם טוב יותר.

גם ספרות עיון זקוקה לעריכה. קשה לקרוא לזה עריכת ספרות (ואולי רק לי קשה לקרוא לזה עריכת ספרות) בואו נקרא לזה "עריכת תוכן" או אולי טוב יותר: "עריכת ספרות עיון". עורך תוכן טוב יעזור לכם לארגן את הספר שלכם, להבין איזה חלק הולך לאן, איפה לא כתבתם די, ואיפה הרחבתם יתר על המידה, וגם איפה חזרתם על עצמכם והפלתם תנומה על עפעפיו של הקורא. אם הספר הוא בנושא שמעטים מבינים את סתריו – כדאי למצוא לו עורך מדעי – מישהו שיודע על מה בדיוק אתם מדברים ואם במקרה החליקו לטקסט המשובח שלכם טעויות שאין עליהן מחילה (ואף אחד אחר לא ישים לב אליהן כי אף אחד אחר לא מבין בזה מספיק…)

יש עריכות נוספות בעולם… עריכת תרגום למשל, היא למעשה עריכת לשון שדורשת יכולות גבוהות גם בלשון המקור של הספר. אם מדובר בתרגום של ספר מאנגלית לעברית למשל, חשוב מאוד שעורכת התרגום תדע היטב אנגלית, כי העבודה הזאת דורשת ממנה קריאה מדוקדקת של טקסט המקור, הבנה מעמיקה שלו, ולאחר מכן – בדיקה האם המשמעות שנובעת מהתרגום היא אכן נכונה (גם אם במילים אחרות מאלה שהיא חשבה עליהן, פעמים רבות במילים אחרות…), ולאחר מכן היא חייבת לבדוק שגם העברית תקנית, או לכל הפחות משקפת את סגנון הכתיבה באנגלית.

אגב, מה שגרם לי לכתוב את הפוסט הזה הוא מישהי שאמרה לי, ממש היום, שאם התרגום מספיק טוב – לא צריך עריכת ספרות. זה בלבול גדול ורב… תרגום לעולם לא צריך עריכת ספרות. הספר כבר זכה לעריכת ספרות כשיצא בשפת המקור. אילולא עריכת הספרות הוא ככל הנראה לא היה די טוב כדי שמישהו ירצה לתרגם אותו, או כדי לצאת לאור מלכתחילה.

לעומת זאת – תרגום טוב ככל שיהא – אינו פוטר מעריכת תרגום. ככה זה. כמו שילד צריך לעבור אצל כמה מחנכים בדרכו אל העולם (אימא, אבא, גננת, מורה, סבא-סבתא, ואם זה האח הקטן – גם האחים הגדולים לא יתאפקו וינסו לחנך אותו קצת במקום שבו אימא ואבא נכשלו כישלון חרוץ…) – כך גם ספר זקוק לכמה עיניים. הרבה עיניים… כדי שיצא הכי יפה וטוב ומחונך, ויביא גאווה לאימא.

יש עוד סוגים של עריכה – עריכה עיתונאית, עריכה אקדמית, ועוד כהנה וכהנה, אבל אני מניחה שאם הגעתם לאתר שלי – זה לא מה שאתם מחפשים, ועל כן לא נאריך בכך.

האם עורך לשון עורך רק לשון ועורך ספרות עורך רק ספרות? ובכן – לא. לכל עורך יש את הכישורים שלו והאהבות שלו והיתרונות שלו, השמות הם בעיקר מבלבלים… וכדאי לבדוק היטב מה בדיוק תקבלו, וגם לבקש דוגמת עריכה עם הצעת המחיר.

רוצים להמליץ על עצמכם או על עורכים אחרים שעבדתם איתם והייתם מרוצים? אתם מוזמנים לעשות את זה כאן למטה – בתגובות.