מה אתם חייבים לדעת על פסיקים, נקודות ורווחים?
זה אחד הפוסטים הכי טכניים שיש כאן בבלוג, ואחד החשובים שבהם. אנא קראו אותו!
למה הוא כל כך חשוב?
כי פסיקים, נקודות ורווחים יכולים להרוג את הספר שלכם. אם לא שמתם אותם במקומות הנכונים – הם יהרסו את חוויית הקריאה של הלקטורים בהוצאות וירגיזו אותם, ואם הוצאתם את הספר לאור לבד ולא טיפלתם בהם כראוי – המצב אף חמור יותר.
אז שימו לב טוב-טוב לכללים הבאים, ויישמו אותם בכתב היד שלכם.
- היזהרו מרווחים כפולים (מילה מילה). אין שום מקרה בשפה העברית שבו ראוי לשים רווח כפול (=לחיצה כפולה על רווח). אם יש לכם נטייה כזאת, ואם אתם לא רואים רווחים כפולים (לא תמיד קל לראות אותם, בעיקר אם הטקסט מיושר לשני הצדדים) – לאחר שכתבתם לחצו על ctrl+F הקישו בשורת החיפוש רווח כפול, מצאו את כל המקומות הללו ומחקו רווח אחד. (למתקדמים – אפשר לעשות את זה אוטומטית בעזרת Find and Replace)
. - לעולם לא יבוא רווח לפני פסיק או לפני נקודה (מילה ,). נקודות ופסיקים לעד ייצמדו למילים שלפניהם. אם הפסיק או הנקודה צמודים למילה הבאה (מילה ,מילה) – תקנו זאת! אם יש רווח לפני הפסיק ורווח אחריו (מילה , מילה) – תקנו זאת! זו טעות וזה נראה נורא. (כל מה שנכתב כאן על פסיקים נכון גם לנקודות). גם את זה אפשר לתקן בקלות כמו שהסברתי בסעיף 1).
. - אחרי פסיק או נקודה או סימן שאלה או סימן קריאה – תמיד תמיד תמיד יבוא רווח! תמיד! (לא מילה,מילה אלא מילה, מילה)
. - מירכאות המשמשות לציטוטים הן לא סימני פיסוק. אם אחת הדמויות בטקסט שלכם אומרת משהו ואז עושה משהו, זה לא יראה כך: "תוריד את הידיים המטונפות שלך מהמקלדת שלי" אמר דני והניף את ידו לאות איום; אלא כך: "תוריד את הידיים המטונפות שלך מהמקלדת שלי," אמר דני והניף את ידו לאות איום. חייב חייב חייב להיות סימן פיסוק (פסיק, נקודה, סימן שאלה) בסוף הציטוט. חייב.
. - סימני פיסוק בתוך הציטוט או מחוצה לו (מהמקלדת שלי," או מהמקלדת שלי",) – זה קצת טריקי. כאן אפשר לבחור. יש הוצאות ספרים שמכניסות את כל סימני הפיסוק לתוך הציטוט – פסיקים, נקודות, סימני שאלה, סימני קריאה (אם יש, עדיף שלא יהיו, תיכף נדבר על זה), יש שמוציאות את כולם החוצה, ויש שעושות איפה ואיפה – סימני שאלה בפנים, פסיקים ונקודות בחוץ. אני בעד בפנים. מה שלא תבחרו – הקפידו על אחידות לאורך כל כתב היד. ככלל, אחידות היא הדבר החשוב ביותר. (למשל, אתם יכולים לכתוב 'אימא' – כמו שנכון היום לפי האקדמיה או 'אמא' – כפי שהיה נכון פעם לפי האקדמיה, אבל אי אפשר פעם 'אימא' ופעם 'אמא').
. - אם יש סימן פיסוק בתוך המירכאות – לא יהיה עוד אחד מחוצה להן. ("אוף.".) וכמובן לא פסיק, סימן ציטוט ואז נקודה ("אוף,".") אחד מספיק לגמרי. זה נכון גם כשמדובר בסוגריים. אחד מספיק לחלוטין.
. - היזהרו מסימני קריאה. סימני קריאה הם ישויות מאוד לא ספרותיות. עוינות אפילו. או שעוינים אותם… אל תסתבכו. פשוט נקו אותם מהטקסט שלכם. אם מה שכתבתם לא מספיק חזק ומרשים בלי סימן הקריאה – זה לא כתוב טוב. מחקו את סימן הקריאה וכתבו שוב, חזק יותר. ולעולם לעולם לעולם אל תכתבו שני סימני קריאה בזה אחר זה, ובטח שלא שלושה. אם זה פוסט בפייסבוק או מייל – עשו כרצונכם (אני מחבבת מאוד שני סימני קריאה, למשל) אבל בספרות זה ממש ייהרג ובל יעבור.
. - שלוש נקודות – כמה שפחות. וגם – השתמשו בהן בעיקר בדיאלוגים. כלומר בתוך סימני ציטוט. אל תזרעו בטקסט השוטף שלכם שלוש נקודות על ימין ועל שמאל. זה אולי נותן לכם תחושה שהטקסט מלא משמעות, אבל בפועל הוא לא. ולקטורים ממש מתעבים את זה. בקיצור, ותרו עליהן.
בתגובות ספרו אילו טעויות נוספות מפריעות לכם ליהנות מספרים – לטובת כולנו!
המממממ…. יש לי המון עבודה עכשיו. פוסט נהדר וחשוב!!! למה אסור סימני קריאה?? הטקסט שלי מלא בהם ואגב מה הכלל לגבי סימני שאלה?
סימני קריאה הם אמצעים חיצוניים, שנראים כמו צעקות והתרגשות… זה בסדר לייצר צעקות והתרגשות, אבל עדיף שזה יהיה במילים ולא בסימנים חיצוניים. בסימני שאלה את יכולה להשתמש בכל מקום שבו נשאלת שאלה, אבל מספיק אחד. לעולם לא יותר מאחד.
מאז שקראתי את הפוסט אני דיי מתוסכלת. הכתיבה שלי מלאה בסימני שאלה??, סימני קריאה!! ושלוש נקודות… עברתי קצת על הפרקים ואני בהחלט רואה מקומות שאפשר לוותר עליהם. אבל, יש לי גם בספר המון קטעים שהם קטעי יומן של בחורה בת שבע עשרה. הצהרות כמו, רבונו של עולם!! או, מה אני אעשה?? האם בכתיבה "יומנית" זה בסדר, השמוש המופרז בסימני קריאה? כנ"ל גם לגבי השלוש נקודות. אשמח לדעת אם זה משהו שאסור בכתיבה או שקשור לסטייל מסוים.
תראי, אי אפשר להגיד על שום דבר (בכתיבה) שזה *אסור* חד משמעית. אבל ריבוי של סימנים כאלה כן פוגע בך. ריבונו של עולם יכול להסתפק בסימן קריאה אחד, אם זה הכרחי בעינייך, ובכל פעם שאת שמה שני סימני שאלה – היי סמוכה ובטוחה שאחד יספיק. אפשר להגדיר קטעים מסוימים כקטעי יומן של נערה ואז לשים בהם יותר מהסימנים האלה, אבל אם כל הספר הוא כזה – זה יותר מדי.
מעולה!
תהיתי באמת מה העמדה של העברית בנוגע לסימני פיסוק בתוך המירכאות ״.״ או אחרי סגירתן ״.
כשישבתי עם עורכת לשונית באנגלית על טקסט היא הסבירה שבאנגלית אם מדובר בספרות זה תמיד בתוך המירכאות ואם זה נגיד מסמך משפטי אז זה מחוצה להן.
קלעתי לכל איזה כיף. גם אמרו לי שסימן שאלה או קריאה כוללים בתוכם כבר נקודה ולכן אין צורך להוסיף עוד נקודה אחרי. אני לא מחבבת במיוחד סימני קריאה אבל לפעמים יש בהם צורך
בהחלט. לעולם לעולם לעולם לא תבוא נקודה אחרי סימן קריאה או אחרי סימן שאלה. (גם אם יש מירכאות או סוגריים ביניהם).
מוסיפה שאני מאוד לא אוהבת טקסט ששואל את הקורא ואז עונה. לדוגמה:
דני הלך לגן, האם ההוא מצא את הדלת פתוחה? לא. כי הגננת נעלה אותה.
באופן כללי סימני שאלה יופיעו כציטוט או כחלק מדיאלוג.
פוסט חשוב.
אני מאמין שאפשר לכתוב סקריפט די פשוט לוורד שיתקן באופן אוטומטי את שלוש הנקודות הראשונות שאין שום טקסט שחף מהן – למעט טקסט שמישהו עבר ותיקן אותן…
אני עצמי לא יודע לכתוב סקריפטים אבל זה נשמע לי די קל.
לגבי השלוש נקודות – יש משהו יותר גרוע מהן:
שתי נקודות.. יצור כלאיים בין נקודה לשלוש נקודות, שטוב היה אילו לא בא לעולם. אם בכל זאת החלטתם לשים שלוש נקודות, לכו על זה ואל תוותרו על אחת מהן.
שתי נקודות – אני מאמינה שזו פשוט טעות. מעולם לא שמעתי שמישהו נלחם על השתי נקודות שלו.
אבל שלוש נקודות הן סימן לגיטימי, שפשוט צריך להמעיט בו ככל האפשר.
סקריפט שיעיף כל שלוש נקודות באשר הן – הוא טעות.
אבל אם אתה מתעניין בסקריפטים שעושים תיקוני לשון, בוא תציץ כאן: http://www.ivri.guru
תודה, תכף מיישמת את הטיפ על סימני הקריאה.
תודה על הפוסט החשוב- כי עבר זמן מה מאז שלמדתי דקדוק… ובכל זאת הצלחתי לא להבין את הרובריקה הראשונה – "ילדים הזהרו מעצי באובב, או רווחים כפולים"… רווחים כפולים מסתדרים באופן אוטומטי כאשר הטקסט מיושר לשני הצדדים. איך בכל זאת למצוא אותם חוץ מאשר בדיקה קפדנית, לא ברור. כתבת ש:
"לאחר שכתבתם לחצו על ctrl+F הקישו בשורת החיפוש רווח כפול, מצאו את כל המקומות הללו ומחקו רווח אחד."
תיבת החיפוש מקבלת רק מילים. רווח הוא כמו – אין מילה. אז איך לחפש רווח כפול?
הי אריאלה,
כאשר מיישרים טקסט לשני הצדדים – לא נוצרים רווחים כפולים, אבל גודל הרווח מתעוות.
רווח כפול נוצר רק מלחיצה כפולה על מקש הרווח.
ההסבר שהסברתי יעבוד לך גם במקרה של רווחים כפולים. תיבת החיפוש מקבלת גם רווחים, לא רק מילים.
רחלי תודה על הפוסט למדתי ממנו רבות כמו מכל האתר
ברצוני לשאול מהו הכלל לשימוש בסימן ; (נקודה שמתחתיה פסיק)
תודה
סליחה, יעקב, ראיתי את השאלה באיחור מטורף…
שאלה חשובה וטובה!
השימוש בנקודה פסיק הוא כאשר יש משפט ארוך מאוד שרוצים להשאיר כמשפט אחד, אבל בכל זאת לתת בו איזה סימן משמעותי יותר מפסיק איפה שהוא אמצע. במקרים כאלה רצוי לנסות קודם לחלק את המשפט לשניים, ולהשתמש בנקודה פסיק כאפשרות שנייה אם זה לא יצליח.
משתמשים בנקודה פסיק גם כדי להפריד בין פריטים ברשימה, בעיקר אם הפרטים עצמם עלולים להכיל פסיקים.
איזה כיף של פוסט 🙂 – שאלה: כשכותבים "נשאלת השאלה מה גרם לכך ש…" שמים סימן שאלה בסוף? שמים פסיק אחרי המילה שאלה?
נשאלת השאלה, מה גרם לכך ש…?
או
נשאלת השאלה מה גרם לכך ש…X.
שאלה מצוינת.
לדעתי שתי האפשרויות נכונות.
מה שאני עושה במקרים כאלה זה להגיד לעצמי את המשפט ולנסות לשמוע אם אני אומרת וחושבת אותו כשאלה או כאמירה.
וגם, אם יש בסוף סימן שאלה, אני הייתי שמה פסיק אחרי "נשאלת השאלה".
הצגתי בפניהם את שלוש האפשרויות ושאלתי איזה מהן עדיפה לצורך השגת היעד
1. שימוש במטריה ביולוגית
2. נסיגה בזמן אל שנת 1931
3. למחזר את יהלומי הכתר
כיוון שמצויין "שאלתי" לפני רשימת האפשרויות, היכן יבוא/ו סימן/י השאלה?
לא חייבים להטיל פסיק, אלה משפטים קצרים ויש ביניהם ו' החיבור.
אם מאוד רוצים, אפשר אחרי המילה 'האפשרויות'.
אין צורך בסימן שאלה. כדאי לשים נקודתיים אחרי המילה 'היעד'.
פוסט מאלף. תודה. אבל רציתי להעיר על שגיאה מאוד נפוצה שנפלה גם אצלך: כאשר אומרים משפט עם פעמיים שלילה, בעצם מתהפכת הכוונה. (ראה מינוס כפול מינוס שווה פלוס). ולכן כאן למעלה: "אי אפשר להגיד על שום דבר…" משמעו שכן אפשר להגיד על משהו.
תודה.
כשאני מצטטת מחשבה- האם שמים את המחשבה במרכאות כמו ציטוט של דיבור?
לא, אין צורך.