מה אתם חייבים לדעת על פסיקים, נקודות ורווחים?

זה אחד הפוסטים הכי טכניים שיש כאן בבלוג, ואחד החשובים שבהם. אנא קראו אותו!

למה הוא כל כך חשוב?

כי פסיקים, נקודות ורווחים יכולים להרוג את הספר שלכם. אם לא שמתם אותם במקומות הנכונים – הם יהרסו את חוויית הקריאה של הלקטורים בהוצאות וירגיזו אותם, ואם הוצאתם את הספר לאור לבד ולא טיפלתם בהם כראוי – המצב אף חמור יותר.

אז שימו לב טוב-טוב לכללים הבאים, ויישמו אותם בכתב היד שלכם.

  1. היזהרו מרווחים כפולים (מילה מילה). אין שום מקרה בשפה העברית שבו ראוי לשים רווח כפול (=לחיצה כפולה על רווח). אם יש לכם נטייה כזאת, ואם אתם לא רואים רווחים כפולים (לא תמיד קל לראות אותם, בעיקר אם הטקסט מיושר לשני הצדדים) – לאחר שכתבתם לחצו על ctrl+F הקישו בשורת החיפוש רווח כפול, מצאו את כל המקומות הללו ומחקו רווח אחד. (למתקדמים – אפשר לעשות את זה אוטומטית בעזרת Find and Replace)
    .
  2. לעולם לא יבוא רווח לפני פסיק או לפני נקודה (מילה ,). נקודות ופסיקים לעד ייצמדו למילים שלפניהם. אם הפסיק או הנקודה צמודים למילה הבאה (מילה ,מילה) – תקנו זאת! אם יש רווח לפני הפסיק ורווח אחריו (מילה , מילה) – תקנו זאת! זו טעות וזה נראה נורא. (כל מה שנכתב כאן על פסיקים נכון גם לנקודות). גם את זה אפשר לתקן בקלות כמו שהסברתי בסעיף 1).
    .
  3. אחרי פסיק או נקודה או סימן שאלה או סימן קריאה – תמיד תמיד תמיד יבוא רווח! תמיד! (לא מילה,מילה אלא מילה, מילה)
    .
  4. מירכאות המשמשות לציטוטים הן לא סימני פיסוק. אם אחת הדמויות בטקסט שלכם אומרת משהו ואז עושה משהו, זה לא יראה כך: "תוריד את הידיים המטונפות שלך מהמקלדת שלי" אמר דני והניף את ידו לאות איום; אלא כך: "תוריד את הידיים המטונפות שלך מהמקלדת שלי," אמר דני והניף את ידו לאות איום. חייב חייב חייב להיות סימן פיסוק (פסיק, נקודה, סימן שאלה) בסוף הציטוט. חייב.
    .
  5. סימני פיסוק בתוך הציטוט או מחוצה לו (מהמקלדת שלי," או מהמקלדת שלי",) – זה קצת טריקי. כאן אפשר לבחור. יש הוצאות ספרים שמכניסות את כל סימני הפיסוק לתוך הציטוט – פסיקים, נקודות, סימני שאלה, סימני קריאה (אם יש, עדיף שלא יהיו, תיכף נדבר על זה), יש שמוציאות את כולם החוצה, ויש שעושות איפה ואיפה – סימני שאלה בפנים, פסיקים ונקודות בחוץ. אני בעד בפנים. מה שלא תבחרו – הקפידו על אחידות לאורך כל כתב היד. ככלל, אחידות היא הדבר החשוב ביותר. (למשל, אתם יכולים לכתוב 'אימא' – כמו שנכון היום לפי האקדמיה או 'אמא' – כפי שהיה נכון פעם לפי האקדמיה, אבל אי אפשר פעם 'אימא' ופעם 'אמא').
    .
  6. אם יש סימן פיסוק בתוך המירכאות – לא יהיה עוד אחד מחוצה להן. ("אוף.".) וכמובן לא פסיק, סימן ציטוט ואז נקודה ("אוף,".") אחד מספיק לגמרי. זה נכון גם כשמדובר בסוגריים. אחד מספיק לחלוטין.
    .
  7. היזהרו מסימני קריאה. סימני קריאה הם ישויות מאוד לא ספרותיות. עוינות אפילו. או שעוינים אותם… אל תסתבכו. פשוט נקו אותם מהטקסט שלכם. אם מה שכתבתם לא מספיק חזק ומרשים בלי סימן הקריאה – זה לא כתוב טוב. מחקו את סימן הקריאה וכתבו שוב, חזק יותר. ולעולם לעולם לעולם אל תכתבו שני סימני קריאה בזה אחר זה, ובטח שלא שלושה. אם זה פוסט בפייסבוק או מייל – עשו כרצונכם (אני מחבבת מאוד שני סימני קריאה, למשל) אבל בספרות זה ממש ייהרג ובל יעבור.
    .
  8. שלוש נקודות – כמה שפחות. וגם – השתמשו בהן בעיקר בדיאלוגים. כלומר בתוך סימני ציטוט. אל תזרעו בטקסט השוטף שלכם שלוש נקודות על ימין ועל שמאל. זה אולי נותן לכם תחושה שהטקסט מלא משמעות, אבל בפועל הוא לא. ולקטורים ממש מתעבים את זה. בקיצור, ותרו עליהן.

בתגובות ספרו אילו טעויות נוספות מפריעות לכם ליהנות מספרים – לטובת כולנו!