איך בוחרים שם?

שמות הם מסתורין גדול.

לא פשוט לתת שמות. לא פשוט לתת שמות לילדים ולא פשוט לתת שמות לספרים.

יש ספרים שמסתובבים בעולם בלי שם במשך תקופות ארוכות מאוד (לא בעולם ממש, כמובן, בשלב שבו עדיין עובדים עליהם, ובכל זאת), ושמעתי גם על כמה תינוקות שחיו כשלושה שבועות ומעלה בלא שם, וגם על כאלה ששמם הוחלף כעבור זמן מה, ורבים מאתנו מכירים אנשים שהחליפו את שמם בשלב מסוים.

כי שמות זה לא עניין פשוט.

ויש עוד עניין לא פשוט שקשור בשמות. זה נכון בכל פעם שמעורב אדם נוסף בהבאה של הילד או הספר לעולם. שמות דורשים הסכמה. פעמים רבות העורך הוא שייתן לספר את שמו, כי הוא יודע מה יגרום לו להימכר יותר או פחות, והוא רוצה לראות אותו מצליח.

אז איך בוחרים שם?

יש כל מיני דרכים.

יש ספרים שמקבלים את שמותיהם מהגיבור. אורי של אסתר שטרייט וורצל הוא דוגמה מצוינת לשם מהסוג הזה, וכך גם סטונר של הסופר ג'ון ויליאמס ושרודר של אמיטי גייג'.

יש ספרים שמקבלים את שמם מהמקום המרכזי שבו מתחוללת העלילה. לדוגמה ווייסנברג, אוהיו של שרווד אנדרסון, או הנשף של אנה הופ, שבמקור שמו הוא "אולם הנשפים" – שזה המקום שבו קורה חלק חשוב מהעלילה (אבל המוציאים לאור בעברית חשבו ש"הנשף" לבד ימכור יותר טוב…)

לפעמים שם מגיע מתוך משפט אחד, או צירוף מילים אחד, בתוך הספר שמתמצת את משמעות הספר כולה. שם שמתחבר לתמה, לרעיון המרכזי שנמצא בבסיסו של הספר, שסביבו נסוב כל הספר. כל מה שלא סיפרתי של סלסט אינג הוא ספר כזה. מישהו אומר את המילים האלו בסוף הספר, אבל כל הספר כולו מלא בדברים שהדמויות מסתירות זו מזו.

לפעמים זה בדיוק אותו הדבר – צירוף כזה שמעביר הכול, רק בלי שהוא יהיה קודם בתוך הספר, ולפעמים, אחרי שבוחרים את השם, משבצים אותו איפה שהוא בפנים.

בספרים שמאגדים סיפורים קצרים – לפעמים שם הספר הוא שם של אחד הסיפורים.

**

בחודש האחרון יצא לאור הספר דרך אישה, שמאגד תשובות רבות שכתבה דפנה מאיר הי"ד לשאלות שנשאלה על פוריות, מיניות וכדומה, ומאמרים שכתבה בנושאים אלו. הספר, אגב, זמין בכל חנויות הספרים, ותמצאו אותו בקלות ברשתות צומת ספרים וסטימצקי, וגם באתר ההוצאה, בלחיצה על שמו.

יש לי המון מה להגיד על הספר הנהדר והמרגש הזה, אבל בואו נתמקד בשם שלו.

חשבתי המון איך לקרוא לספר. בהיותי העורכת, ומכיוון שלא היה אפשר להתייעץ עם הכותבת – ביקש ממני עמיחי ברהולץ, העורך הראשי מידיעות ספרים, להציע שם לספר.

חשבתי על זה המון. חודשים. ניסיתי למצוא שם שיתאר את מה שיש בספר, או יעביר את דמותה של דפנה. חברותיה של דפנה סיפרו לי שכשיצא הספר מה יקרה אם אמות מחר בבוקר, המגולל את הביוגרפיה של דפנה, הן רצו מאוד שיקראו לספר "אם ואחות" – שנראה מתאים מאוד לדמותה וגם לביוגרפיה שלה. שקלתי את השם, אבל בעוד הוא התאים מאוד לביוגרפיה – הוא התאים פחות לספר המסוים הזה.

את השם שאבתי לבסוף מאתר האינטרנט של דפנה. במשך שנים רבות השיבה דפנה על שאלות באתר האינטרנט של ארגון קולך. בשלב מסוים היא עזבה אותו ופתחה אתר משלה. היא קראה לאתר שלה דרך נשים, ביטוי שמתייחס לעניינים הקשורים במחזור החודשי וכדומה. ברגע אחד של הארה הבנתי ש"דרך אישה" מתחבר לביטוי הזה שדפנה בחרה להשתמש בו כשם לאתר שלה (וכנראה גם אהבה), אבל גם "הולך הצדה" ומבטא את דפנה באופן מושלם לדעתי: דרך של אישה אחת. וזה מתאים להפליא כי דפנה מאיר הייתה פורצת דרך. היא הלכה בדרך משלה, דרך שהיא סללה לגמרי לבד.

כתבתי לעמיחי ברהולץ, השם מצא חן בעיניו, הוא עשה כמה בירורים לראות שלא מסתובב כבר ספר בשם הזה בעולם (חשוב! אתם רוצים שאנשים ימצאו ויקנו את הספר שלכם! תנו לו שם ייחודי!) ושאין התנגדות לשם מצד בני המשפחה. לא היה עוד ספר כזה ולא הייתה התנגדות משפחתית, וכך התגשם השם בעולם.

הדבר שהכי חשוב שתזכרו מכל מה שכתבתי כאן, הוא לא למהר! שם אפשר לבחור עד הרגע האחרון.

מכירים סיפורי שמות? שתפו בתגובות!