ב-20 ביולי 2019, שיחול בשבת הקרובה, יציין העולם את יום השנה ה-50 לנחיתה על הירח, וללידתו של המשפט האלמותי: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" – גם אם הוא לא נאמר בדיוק ככה.

לכאורה – הישג ענקי, לא, רגע, ע-נ-ק-י-! למדע, ובעצם למדענים. אבל מה לו ולכתיבה (ולבלוג הזה)?

ובכן, אחת הפריווילגיות שלנו ככותבים (שאף אחד לא נתן לנו אגב, אנחנו לוקחים אותן לעצמנו בעצמנו) היא לראות בכל דבר שקורה בעולם השראה לכתיבה. ואכן – רבות נכתב על הירח, ואני באופן אישי ערכתי בשנים האחרונות שני ספרים שהנחיתה על הירח הוזכרה בהם, ובאחד מהם היא אף הייתה אירוע מכונן. אחד מהם הוא כל מה שלא סיפרתי – המצוין בכל קנה מידה (שאף זכה להרצאה בכנס נקודת מפנה 3, כי יש כל כך הרבה מה ללמוד ממנו!) והשני יצא ממש בקרוב, אז אני עדיין לא יכולה לכתוב את שמו, אבל בלי נדר אעדכן, ואני יודעת על עוד אחד שנכתב ממש בימים אלה, בעברית, על גדות הכנרת.

איך הופכים סיפור גדול להשראה בלי ליפול לקלישאות? מחפשים את הפרטים, הגדולים והקטנים.

הנה כמה פרטים שמצאתי בחיפוש שטחי על הנחיתה על הירח

  1. כל המסע כולו ארך שמונה ימים. ארבעה ימים עד הירח, וארבעה בחזרה.
  2. הצעד הקטן שתיאר ניל ארמסטרונג במשפט הידוע – לא היה כל כך קטן. בולמי הזעזועים של הנחתת לא התכווצו בנחיתה, והמרחק בין השלב האחרון בסולם לבין אדמת הירח היה כמטר. בדרך חזור – האסטרונאוטים היו חייבים לקפוץ כדי להגיע אל הסולם. (כמה טוב שהכבידה שם נמוכה פי שש מזו של כדור הארץ, לא ככה?)
  3. לדלת הנחתת לא היה מנגנון פתיחה מבחוץ, ולכן הם היו חייבים לשים לב שהיא לא תיטרק כשיצאו אל אדמת הירח.
  4. היה לא פשוט בכלל לנעוץ את דגל ארצות הברית על האדמה של הירח. התברר שהיא הרבה יותר קשה מכפי שחשבו המדענים על פני כדור הארץ. האסטרונאוטים היו חייבים להיזהר לא לגעת בדגל, שלא ייפול. מעניין כמה זמן הוא החזיק מעמד שם אחרי שהם חזרו…
  5. כולם יודעים שבאותה ההזדמנות השאירו ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין דגל ומכתב כי פניהם לשלום וכל זה, על אדמת הירח. אבל היו עוד דברים שהם השאירו שם: מדליונים לזכר קוסמונאוטים סובייטים שנהרגו (חייבת להגיד שזה ממש הפתיע אותי, איזו סולידריות כלפי המתחרה הגדולה שלהם!!); ברכות מ-73 מנהיגי מדינות, בהן ברכתו של זלמן שז"ר, נשיא מדינת ישראל; סמל משימת אפולו 1 ששלושת אנשי צוותה נספו בדליקה וענף זית עשוי מזהב.
    נשמע חגיגי, כל העסק הזה, נכון? ובכן, זה לא היה… אבל משאירה לכם לדמיין איך זה כן קרה, וכשתיגבר עליכם סקרנותכם – הציצו כאן, באתר סוכנות החלל הישראלית – שבה גיליתי את הפרטים האלה.
  6. האסטרונאוטים השאירו על אדמת הירח עוד כמה דברים, פשוט כדי לחסוך במשקל – חליפות חלל, מגפיים, שקיות עם זבל, מכשור שהם לא היו צריכים, וכל אלה הם כאין וכאפס לעומת כמויות הזבל שהושארו שם אחריהם. תגידו שזה לא חומר מעולה לסיפורים!
  7. לאחר שובם לכדור הארץ – הוכנסו האסטרונאוטים לבידוד, עקב החשש שהביאו איתם בחזרה זיהום חיידקי, נגיפי, או חייזרי. עם הזמן התברר שאין בזה שום צורך, כי אין על הירח חיים משום סוג שהוא. אבל תארו לכם שהיה!
  8. ניל ארמסטרונג היה הראשון שרגלו דרכה על הירח. באז אולדרין השני. מייקל קולינס, טייס תא הפיקוד, לא הניח את רגלו על הירח מעולם. היינו רוצים לחשוב שכולם הרגישו מאוד בנוח עם המצב הזה ופרגנו זה לזה, אבל זה לא בדיוק מה שקרה… אתם יכולים ללכת לבדוק מה כן קרה, אבל לא יותר מעניין לדמיין ולכתוב משהו משלכם?

יש כאן המון קצוות של חוטים שאפשר להתחיל מהם סיפורים שקשורים לירח, וסיפורים שלא קשורים לירח. אם זה עדיין לא זה, ודווקא כן מתחשק לכם לכתוב בהשראת הנחיתה על הירח, או בכלל המדע הזה שכולל עולמות אחרים – יש לי בשורה! בכנס נקודת מפנה 6, ב-24.12.2019, נקיים סדנת כתיבה עם אושיה מהתחום. אושיה, אני אומרת לכם. אדם מופלא שמבין גם בירח ובכתיבה. שמרו את התאריך!

Image by WikiImages from Pixabay