אישה אדירה הולכת לעולמה בפרשה שלנו. אישה שלא היתה כמוה בהיסטוריה היהודית. אישה עם אופי שמספיק לכמה וכמה נשים וגברים. אישה שלא פוחדת מכלום.
אני מדברת על מרים כמובן.
פגשנו אותה כבר בתחילת ספר שמות. מרים היא אחותו של משה, אבל היא הרבה מעבר לכך. אילולא מרים – משה ככל הנראה לא היה מגיע לעולם כלל. ומעשה שהיה כך היה:
מרים, כבר מגיל קטן, מה זה קטן, קטנטן, יודעת איך דברים עובדים בעולם. היא עוזרת לאימא שלה ליילד את העבריות, והיא גם יודעת דבר או שניים על הסתרת תינוקות שזה עתה נולדו מפני קלגסי המלך.
עמרם, אביה של מרים, מעדיף להיזהר מאשר להצטער. הוא מבין שכל התינוקות החדשים עומדים למות עם לידתם. אמצעי מניעה טרם באו לעולם אז, גבר ואישה שנמצאים יחד ככל הנראה יעשו מה שעושים גבר ואישה שנמצאים יחד, ההיריון הוא בלתי נמנע, והפתרון? גירושין. מספר המדרש רבה של ספר שמות שעמרם התגרש מאשתו, ומכיוון שהיה מנהיג בני ישראל אז, כך עשו גם כל שאר הגברים. מה עשתה מרים? התחצפה. "אמרה לו בתו: גזרתך קשה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על זכרים ונקבות." יותר מזה אמרה לו מרים: "פרעה רשע הוא וגזרתו ספק מתקיימת ספק אינה מתקיימת, אבל אתה צדיק וגזרתך מתקיימת." (מדרש רבה שמות). ועמרם הכיר בצדקתה, חזר ליוכבד, משה בא לעולם, וכאן היה כל כך מתאים לכתוב "והשאר היסטוריה", אבל רגע. עוד לא. מרים ממשיכה לעבוד.
פרעה, כזכור, גזר על הזכרים. משה רק נולד והוא כבר נידון למוות. וברגע שאי אפשר להסתיר אותו עוד, מרים לוקחת אותו, מסתירה אותו ביאור, וניצבת שם לשמור עליו מרחוק.
כשבת פרעה מגיעה למקום ומושה את התינוק מהמים – מרים מזנקת לעברה עם תוכנית ייחודית ומשתלמת, רק היום ויש לנו גם בונוס: היא תסדר לה מיניקה (אמא של משה) ובת פרעה תשלם לה. וכך היא מצילה בבת אחת את משה ממוות ואת המצב הכלכלי בבית.
אנחנו לא שומעים המון על מרים בהמשך.
משה ואהרון בולטים יותר. אבל היא מופיעה שוב מפעם לפעם, ומצטיירת לנגד עינינו דמות של אישה שלא ברור אם היא הקימה משפחה משלה או לא, אבל די ברור שהיא הצלע השלישית בהנהגה, היא זו שמחזיקה את משה ואהרון, היא גם מעין מטפלת זוגית של משה וציפורה, והיא שמחזיקה את העם כולו בחיים ובתדר חיובי. כל עוד מרים חיה, קיימת גם "באר מרים" שמלווה את בני ישראל במדבר ממקום למקום.
כשמרים מתה בפרשה שלנו, נעלמת הבאר, העם צמא, וכמו בכל מצוקה קטנה שהייתה עד עכשיו, גם הפעם הם מתחילים לתסוס ולהתקומם. ואהרון ומשה, בהיעדרה של מרים, מאבדים את שלוותם לחלוטין. הם חסרי אונים לגמרי. ולפני שאנחנו מבינים מה קרה ואיך מתמודדים – משה מכה את הסלע ומאבד את הזכות להיכנס לארץ ישראל. עוד נדבר על זה. הרבה. זה אירוע מכונן בחיי משה, במובן הכי גרוע שיש.
הבעיה עם נשים גדולות וחזקות ואדירות, היא שכשהן אינן – אנחנו אבודים. אנחנו צריכים ללמוד מחדש מי אנחנו ואיך מתנהלים בעולם לאחר לכתן. פרס הניחומים שלנו הוא הזכות שהייתה לנו להכיר אותן.
**
יש נשים גדולות וחזקות ואדירות בחיים שלכם. של כל אחד מכם. אני יודעת את זה. או לפחות היו.
לכו לכתוב משהו על אישה אחת כזאת.
אשה גדולה וחזקה שכותבת כל כך יפה ומרתק רחלי לביא
משה רבינו גרש את ציפורה בציווי האלוקים, לתשומת ליבך. אבל בדור ההוא הצניעות היתה כל כך עמוקה ומושרשת, עד כדי שגיסתה של ציפורה – מרים – לא ידעה על כך, ורק בדרך ארעי נודע לה מפליטת פה של ציפורה!
ועוד משהו: מרים הקימה משפחה. זה מובא במדרשים. חור היה בנה.
אכן. שני הדברים שכתבת מופיעים במדרשים.
הראשון – לא מפחית מהאכפתיות ומתחושת האחריות של מרים – שיותר מכול דואגת למשפחה (הבאר משמשת גם לטהרה, היא יילדה תינוקות, המשפחה היהודית היא השליחות שלה בעולם).
לגבי העניין השני – אני מכירה את המדרש, הוא מבוסס על השמות עזובה ואפרת, ו… אני לא כל כך אוהבת את המדרש המסוים הזה. הוא לא יושב לי עד הסוף. וזה בהחלט לא פשט.
אבל תודה רבה על החידודים! זה בהחלט מעניין ומעשיר!