יום התיק

יום התיק, החל ב-10 באוקטובר, בא לעולם בשנת 2013 על ידי Purseblog – בלוג שעוסק באופנה, ובעיקר באופנת תיקים.

אני לא יודעת לגבי יום שלם שמוקדש לעניין הזה. אבל תיק זה דבר חשוב. בלעדיו קצת קשה להחזיק כל מיני דברים. וקל נורא לקבל ממנו השראה לסיפורים.

הנה כמה סיפורים ותיקים שעולים בדעתי ממש מייד כשאני חושבת על תיקים:

אני זוכרת שהתחלתי לצאת עם האיש שלי. (זה תמיד היה "יציאות", מעולם לא הגדרנו את עצמנו כחברים, אבל זה אולי שייך לסיפור אחר). מכירים את האמרה של קארי ברדשואו – "אישה מרגישה ערומה בלי התיק שלה"? אני לא הכרתי. גיליתי את זה היום. אבל זה הזכיר את התקופה שבה הכרנו. גרתי אז בירושלים בדירת שירות לאומי, והייתי יוצאת לרחוב בלי כלום. בלי תיק, בלי ארנק, בלי כרטיסייה לאוטובוס, טלפון בכלל לא היה לי אז, ונדמה לי שגם בלי מפתחות. ככה. כמו שאני. כשיצאנו – הוא הקפיץ אותי לדירה בסוף. אבל כשהוא לא היה – המנהג המטופש הזה הועיל מאוד לבריאות שלי, פחות ללוחות הזמנים. הייתי הולכת ברגל מרחקים עצומים בתוך ירושלים, רק כי לא הייתה לי שום אפשרות אחרת, ולא למדתי מפעם לפעם…

הסיפור השני הוא בכלל של קרוב משפחה שלי. הייתה לו בעיה שקשורה בגדילה והוא סבל מכאבים עזים בקרסוליים. כל תלאותיו תועדו בתיק הרפואי שלו, שהיה באותם הימים מנייר. שום מחשבים ושום כלום. הכול היה טוב ויפה עד שהוא רצה להתגייס ליחידה מובחרת, והתיק הרפואי הזה הוא שעמד בינו ובין החלום. אז הוא קבע תור לרופא ברגע האחרון כזה, ניגש למזכירות, ביקש את התיק, ובמקום להיכנס איתו לרופא – יצא מהקופה ושרף את התיק. איך זה התפתח אתם שואלים? אז ככה: הוא התקבל ליחידה המובחרת, סבל מכאבים מטורפים, וביקש לעזוב.

תיק שלישי שאני מייד חושבת עליו אם כבר מדברים על תיקים הוא כמובן תיקה הידוע של מרי פופינס, שאוחסנו בו תרופות, מטריות, וייתכן בהחלט שגם בתים וגשרים.

אבל יש גם תיקים במשטרה, ותיקים אישיים בבית הספר, ועוד כהנה וכהנה תיקים – כל אחד והתיק שלו. ועוד לא התחלנו לדבר בכלל על מה שיש בתוך תיקים!

בקיצור, המון חומר לכתיבה!