תעריפי עריכה

תעריפי עריכה זו בהחלט לא הכותרת שרציתי לתת לפוסט הזה. האמת היא שרציתי לתת לפוסט הזה כותרת שונה לחלוטין. השתעשעתי בכמה אפשרויות. השלוש המובילות הן "למה זה עולה כל כך הרבה?" "מה העורכים האלה חושבים לעצמם?" ו"מה זה העושק הזה?" ואם הייתי יודעת להוסיף לכאן אימוג'י של יצור שמעלה עשן מרוב כעס – הייתי עושה גם את זה.

למה? כי אלה התגובות שאני קוראת כל כך הרבה פעמים בכל מיני קבוצות פייסבוק. כי מהדיונים בקבוצות האלה עולה התמונה שעורכים הם חבורה של אנשים רודפי בצע שכל מטרתם היא לדפוק את הכותבים ולגזול את כספם.

אני מבינה את התגובות האלה, אל תחשבו שלא. הן נובעות מכך שאנשים רבים רוצים היום להרוויח כסף מהספר שלהם (נדבר על זה פעם, זה עניין מורכב), הוצאות הספרים מקבלות רק אחוזים בודדים מכתבי היד שמגיעים לידיהם, ורבים מחליטים להוציא את הספר לאור בדרכים אחרות. לדרכים האחרות יש משמעויות כלכליות יקרות למדי, שלא פשוט להתמודד איתן. אחת מהן היא תעריפי עריכה. תכף נגיע לזה.

מה האפשרויות שעומדות בפניכם אם ההוצאות לאור הגדולות דחו את כתב היד שלכם (או שהחלטתם מראש לא לעבוד איתן מכל סיבה שהיא)? ובכן, יש שתיים. הוצאה לאור בעזרת חברת הפקה, או הוצאה לאור לבד.

הוצאת ספר לאור בעזרת חברת הפקה

אם אין לכם את הכוחות לנהל את התהליך הזה לבד – זה בסדר גמור! פנו אליי ואפנה אתכם לחברות הפקה הוגנות.

שימו לב, חברות ההפקה לא קוראות לעצמן חברות הפקה אלא הוצאות ספרים. תדעו להבדיל בין שני הסוגים בקלות:

1. בחברת הפקה אתם מממנים את כל התהליך.
2. הסעיף הראשון קצת מבלבל, כי למרבה הצער, היום גם בהוצאות ספרים מכובדות מבקשים מכם להשתתף בהוצאות (לא בכולן!) ולכן הציצו במדף הספרים שלכם בבית, או בספרייה, והכי טוב – בחנויות הספרים, ובדקו כמה ספרים של ההוצאה הזו אתם רואים שם. אם יש רבים כאלה – זו הוצאה לאור שאפשר לעבוד איתה.

הוצאה לאור לבד

אם בחרתם להוציא ספר לאור לבד – אתם חייבים ללמוד היטב את התחום הזה, ממש כמו שלמדתם את תחום העיסוק שלכם, ולהבין איך מגיעים לאיכות גבוהה. כדי שאנשים יקנו את הספר שלכם, אתם צריכים לשכנע אותם שמדובר בספר איכותי, וכאן, חוץ מהתוכן שכתבתם שחייב להיות מצוין, גם הקנקן חייב להיות קנקן ראוי.

קנקן ראוי זה אומר: עימוד איכותי, כריכה מקצועית, הדפסה איכותית על נייר מתאים (כן, יש בתי דפוס שימכרו לכם נייר פחות מתאים פשוט כי הוא זול יותר) וכן הלאה, ובראש ובראשונה – עריכה איכותית. והנה הגענו לנושא שלשמו התכנסנו…

מהי עריכה איכותית?

עורך שעושה את עבודתו נאמנה יעבור על כל הטקסט שלכם בדקדקנות רבה. הוא יבדוק כל מילה וכל משפט. יוודא שכל מילה בטקסט מדויקת. ינקה טעויות כתיב וטעויות הקלדה, יוודא שיש כתיב אחיד לאורך כל הספר ולא פעם "אימא" ופעם "אמא" (שתי הבחירות לגיטימיות), או פעם "היעדר" ופעם "העדר" (שוב, שתי הבחירות כשרות לחלוטין) וכן הלאה. הוא יראה שהמשפטים בנויים נכון ואפשר להבין אותם רק בדרך שבה התכוונתם שיבינו אותם. הוא יראה שהתוכן עובד, שסדר הדברים הגיוני, שלא חזרתם על עצמכם סתם כי לא שמתם לב, שהדגשים נמצאים במקומות הנכונים, שהספר מייצג אתכם הכי טוב שאפשר. הוא יעבור גם על כל הפסיקים, הנקודות, הרווחים, המרכאות, סימני השאלה וסימני הקריאה, ויראה שהם לא עושים לכם שם בלגן, אלא משרתים אתכם כראוי.

עורך טוב יעבור על הספר שלכם פעמיים באופן הזה, כדי לוודא שהוא לא פספס שום דבר.

אחר כך הוא יחזיר לכם את הספר ויבקש שתעברו על כל התיקונים ותבדקו שאתם מרוצים, שלזה בדיוק התכוונתם, ששום דבר חשוב לא התעוות ולא הלך לאיבוד.

לאחר מכן הוא יעבור שוב על הספר כדי לראות שגם אחרי שנגעתם שוב בדברים – הכול יושב כמו שצריך.

בשלב הזה, הוא ימליץ לכם לקחת עוד מישהו שיעשה הגהה. "עיניים חדשות" שיראו את הטקסט באור חדש. אני מנחשת שתסרבו, כי מדובר בהוצאה נוספת, ויש סיכוי שהוא יעשה גם את העבודה הזאת בשבילכם (אני מקווה בשבילו שידע לדרוש על כך את המחיר הראוי). זה פחות טוב, כי הוא כבר מכיר את הטקסט ולכן, באופן טבעי, דברים עלולים לחמוק מעיניו (לא בגלל חוסר מקצועיות, בגלל התיקונים שהמוח האנושי עושה בחומרים שאנחנו מכירים), אבל לעורכים מעולים יש שיטות להתגבר על זה.

ואנא שימו לב, כל מה שתיארתי כאן נחשב עריכת לשון (או עריכה לשונית כפי שרבים קוראים לזה) – עדיין לא דיברנו בכלל על עריכת ספרות, שהיא עוד שלב מקדים לכל מה שדובר כאן, ושלב מורכב הרבה יותר…

למה אני מתארת לפניכם את כל התהליך הזה?

כי כל התהליך הזה לוקח המון המון זמן. כדי לעשות את כל הדברים האלה – העורך שלכם חייב להיות בריכוז מלא כל הזמן. הוא לא יכול לעבור על ספר של 300 עמודים בתוך יומיים, לנכש כמה עשבים שוטים ולהחזיר עבודה מושלמת. זה לא עובד ככה. ואל התהליך הזה העורך המצוין גם מכניס את שנות הלימודים שלו, ואת כל הניסיון שצבר במשך שנים.

הדבר החשוב ביותר שאני רוצה שתבינו מהפוסט הזה הוא שעבודת עריכה היא עבודה רבה וקשה. העורך נמצא שם בשבילכם ולטובתכם. הוא רוצה, ממש כמוכם, שהספר שלכם יצליח ויביא לכם את כל הדברים הטובים שחלמתם עליהם. הוא לא יוכל לעשות זאת ללא שכר הולם, כי בסופו של דבר – מזה הוא חי.

רוצים להוציא ספר מצוין? אל תוותרו על עורך מצוין.

רוצים עורך מצוין שיעשה בשבילכם עבודה מצוינת? יש לזה מחיר.

והאמינו לי, המחיר הוגן. בדרך כלל אנחנו עובדים יותר משחשבנו שנעבוד, לא פחות…

ולסיום, כמה זה עולה תכל'ס ואיך זה מחושב?

תעריפי עריכה מוכתבים משני פרמטרים שמשפיעים על כמות העבודה שתהיה לעורך שלכם: אורך ואיכות.

אורך העבודה מחושב לפי גליונות דפוס (בקיצור: גל"ד או ג"ד) גיליון דפוס מכיל 24,000 תווים עם רווחים. תמצאו את זה בקלות בוורד – בפס התחתון לחצו על ספירת המילים, ותיפתח לכם קופסה שבה תמצאו את מספר התווים עם הרווחים. את המספר הזה חלקו ל-24,000 ותגלו כמה גליונות דפוס יש לכם. (גיליון דפוס גם שקול בערך ל-4,000 מילים).

איכות העבודה: מחיר לגיליון דפוס ישתנה לפי איכות העבודה שעשיתם. אם העורך יראה את העבודה ויבין שהעברית שלכם מצוינת ואתם ברורים ולא חוזרים על עצמכם וכו' וכו' – הוא ייתן מחיר נמוך יחסית. אם יגלה שמצפה לו עבודה רבה – המחיר יהיה גבוה יותר. ובכל זאת, מספרים – אני יכולה להגיד רק מה קורה אצלי. אני גובה 1000-700 ש"ח לגיליון דפוס לעבודה של עריכה מלאה. אצל עורכים אחרים יש להניח שתמצאו תעריפי עריכה מעט שונים.

את מחיר הגל"ד הכפילו במספר הגל"דים שלכם – ויש לכם אינדיקציה לא רעה לעלות העבודה שלכם.

**

עורכים: שכחתי משהו? רוצים לחדד עוד משהו? אשמח מאוד בכל תגובה!