הפוסט הזה יעסוק בפלאשבקים. אבל בואו נתעכב טיפה על הכותרת: איזו כותרת נהדרת זו, "לנהל את העבר", לא? מי לא היה נותן איזו יד או רגל או לפחות כליה, טוב סכום מסוים של כסף, כדי לחזור לעבר ולעשות קצת כיוונונים? וזו לגמרי פריווילגיה שיש לנו ככותבים. אולי לא בחיים שלנו, אבל בחיים של אחרים. אחרים שמבחינתנו הם אפילו יותר ממשיים מבני הבית שלנו לפעמים… אז בואו באמת נדבר על זה קצת.
לפני הכול – לדמויות שלכם חייב להיות עבר. לכל הפחות – לדמות הראשית, או לכמה הדמויות החשובות בסיפור. אתם חייבים לדעת מי הדמות הזאת, מאיזה רקע היא מגיעה, אילו אירועים מרכזיים עיצבו את חייה, למה היא כמו שהיא.
אם הסכמנו על הנקודה הזאת, ובואו נסכים שהסכמנו, מה עושים עם זה עכשיו?
בואו נתחיל ממה לא. לא שופכים אותו בתחילת הספר. ככלל, בכל פעם שאנחנו עסוקים בלספר את העבר – הסיפור שלנו נמצא בהשהיה. כשהסיפור בהשהיה – הקורא לא מגויס. כשהקורא לא מגויס – הספר ננטש.
אז מה כן עושים?
בואו נחלק את הפתרון לבעיה הזו לשני עניינים נפרדים:
מקרה א: העבר הוא הסיפור.
מקרה ב: העבר בעבר, ויש לו השפעה על הסיפור.
במקרה א, אני מניחה שבחרתם להתחיל מהסוף, ואז לחזור להתחלה. או לספר מה הוביל אל הסוף הזה. בסיפור מהסוג הזה יש בעיה אחת גדולה: אין בו מתח. הקורא יודע כבר בהתחלה מה קרה בסוף. סיפור שאין בו מתח – קשה לו יותר להחזיק את הקורא. זה מחיר כבד למדי שאתם תהיו חייבים לשלם. או לפחות להתחשב בו. אם זה הסיפור שאתם מספרים, אני מציעה לחשוב שוב איפה אתם מתחילים ואיפה אתם מסיימים. אולי כן כדאי שהסוף של הסיפור יגיע בסוף ולא בהתחלה. אם החלטתם להשאיר את הסיפור כפי שהוא, כלומר להתחיל מהסוף ואז לחשוף את מה שהוביל אליו – צריכה להיות לזה סיבה ממש ממש טובה. אבל ממש.
במקרה ב, מדובר בסיפור שמתרחש עכשיו ממש, ואז השאלה היא מה עושים עם מה שהוביל אליו. כאן יש שני קצוות ומשרעת גדולה ביניהם.
מצד אחד – אפשר לא לספר כלום ממה שקרה קודם. ממש כלום. אפשר להסתפק בזה שאתם יודעים מה בנה את הדמות הזאת ועשה אותה מה שהיא. זו החלטה לגיטימית לחלוטין.
מצד שני – אפשר לספק פלאשבקים נרחבים עד כדי שחזור אירועים ארוכים ומפורטים. (זו החלטה קצת פחות לגיטימית בעיניי, אבל תבחנו את ההשפעה של זה על הסיפור שלכם – לבד, באחת הטיוטות הבאות, או בעזרת קוראים חיצוניים).
ויש כמובן את על מה שבין לבין.
בואו נדבר קצת על פלאשבקים.
אני מניחה שיצא לכם לראות אי-אלו פלאשבקים בסרטים. הרבה מההשכלה שלנו בענייני כתיבה מגיעה מסרטים, ולא בכדי. יש הרבה מה ללמוד מסרטים. אבל חשוב לזכור שפלאשבקים בסרטים מתנהלים בצורה שונה מאוד מזו של פלאשבקים כתובים. בסרט אפשר להראות לנו שאלה פלאשבקים באמצעים חזותיים פשוטים למדי. פלאשבקים כתובים לא נהנים מהפריווילגיה הזו. פלאשבקים כתובים סובלים מכמה חסרונות:
- הם מבלבלים. בעיקר כשהם ארוכים. לפעמים המעבר מהמציאות לפלאשבק ובחזרה לא מספיק ברור, והקורא מתקשה להבין מה בדיוק קורה עכשיו.
- הם עוצרים את ההתקדמות של הסיפור. כשהסיפור לא מתקדם – אנחנו מייבשים את הקורא. כשהקורא מתייבש – הוא נוטש.
- הם… נו, מעצבנים. פלאשבקים יוצרים חיתוך כפול – חיתוך של הסיפור וחיתוך של סיפור העבר (הפלאשבק) כשאנחנו חוזרים להווה. כשהסיפור מרתק – חיתוך שלו יוצר אי נוחות אצל הקורא. קורא רוצה לשקוע בסיפור, וחיתוכים "תולשים" אותו החוצה.
בקיצור, פלאשבקים נושאים עמם פוטנציאל נזק שחשוב להיות מודעים אליו ולהתמודד איתו.
אז מה כן אפשר לעשות?
ובכן – התשובה, כרגיל, הרבה פחות חדה וחותכת מאשר השאלה… כעיקרון, לחשוב. תמיד. בכל פעם שמתחשק לכם לשלב איזו פיסה של פלאשבק, כדאי לעצור לרגע ולהבין מה היא משרתת. פלאשבק טוב יספק את אחד הדברים הבאים:
- יעמיק את הקונפליקט (או אחד הקונפליקטים) ויוסיף מתח לסיפור
- יספק מידע הכרחי בשלב זה של הסיפור, מידע שהקורא זקוק לו, יחשוף סוד…
- יסביר משהו לא ברור בסיפור, יענה על שאלה כלשהי
שימו לב – את כל הדברים האלה אפשר לעשות גם אחרת! לא חייבים פלאשבקים לשם כך. אבל אם כבר יש פלאשבק – שישרת את אחת המטרות האלה.
אבל לא די בכך.
שימו לב שגם לאורך הפלאשבק יש משמעות והשפעה על הסיפור ועל הקורא.
אז מה האורך הרצוי? גם כאן התשובה היא – תלוי…
אבל אני כן רוצה לתת כאן איזה קו מנחה ששמעתי פעם ואהבתי:
התייחסו לעבר כאל מראה גדולה שנפלה ונשברה, ועכשיו אתם לוקחים רסיסים ממנה ומשלבים אותם בסיפור. הרסיסים יכולים להיות קטנים, קטנטנים או קצת יותר גדולים (בכתיבה נדבר במושגים של: מילה, משפט, פסקה), והם חייבים לשקף משהו.
**
ועכשיו אני רוצה לסייג את כל מה שכתבתי כאן ולומר עוד דבר אחד, החשוב ביותר מכל מה שאמרתי עד כה: אם אתם כותבים עכשיו את הטיוטה הראשונה שלכם, ונמצאים בפרץ של יצירה – תעזבו את כל מה שאמרתי, שבו ותכתבו, אפשר לטפל בכל זה בטיוטות הבאות.
בינתיים – כתיבה שמחה 😊
השאר תגובה