יום הארי פוטר הבין-לאומי

יום הארי פוטר הבין-לאומי הוא מסורת חדשה יחסית, והוא מצוין ב-2 במאי, בעיקר ברשת.

למה ב-2 במאי? 2 במאי הוא היום שבו הסתיים הקרב על הוגוורטס. זה היה קרב קשה ועקוב מדם, שבו ניצחו הטובים את הרעים, והובס לורד וולדמורט, שנחשב למכשף הרשע והגדול בכל הזמנים, אבל במחיר אובדנן של דמויות רבות. עם וולדמורט מתו בלטריקס לסטריינג', וינסנט קראב ונגיני מהצד האפל, ומהצד הטוב – סוורוס סנייפ, פרד ויזלי, נימפדורה טונקס, רמוס לופין, לבנדר בראון וקולין קריבי. את קיצור תולדות הקרב ההוא, תמצאו כאן.

איך הפך 2 במאי מתאריך ספרותי נידח ליום שמציינים מעריצי הסדרה בכל העולם?

ובכן, מחברת הסדרה, ג'יי קיי רולינג בכבודה ובעצמה, החלה את המנהג הזה, ולא כל כך מזמן (מעניין כמה שנים הוא יחזיק מעמד…) זה קרה ב-2 במאי 2015. באותו יום היא פרסמה ברשת החברתית טוויטר התנצלות על מותו של פרד ויזלי, והדגישה שהיא מבינה ומצדיקה את כעס הקוראים. היא הודיעה שמעתה ואילך בכל 2 במאי היא תפרסם התנצלות על מותה של אחת הדמויות, והסבירה שהתחילה בפרד ויזלי כי מבחינתה זה היה המוות הקשה ביותר.

איך הפכה הסדרה הארי פוטר לאחת מהנמכרות בעולם ולקלאסיקה?

מובן שכל מה שאכתוב כאן עכשיו הוא חוכמה שבדיעבד. אני חושבת שמלכתחילה קשה מאוד לצפות הצלחה כזאת. זה לא שיש מתכון אחד ברור להצלחה, ובכל זאת בואו נדבר על כמה דברים שעולים על פני השטח.

כשמסתובבים בחנויות ספרים גדולות בחו"ל אפשר לראות כמה גרסאות של הארי פוטר. חלקן נמצאות במדפי ספרות הילדים וחלקן במדפים המיועדים למבוגרים. העיצוב בהתאם. הגרסאות למבוגרים הן בצבעים אפורים ומאופקים יותר.

איך קרה שהספרים האלו נקראים גם על ידי ילדים וגם על ידי המבוגרים?

נראה שיש שם "משהו לכל אחד": יש בהארי פוטר סיפור בלשי – בכל כרך מסתתר הנבל בדמות אחרת; סיפור פנטסטי – מלא ביצורי קסם, סטיות בזמן ופעולות נגד חוקי הפיזיקה, יצורים מיתולוגיים, לחשים וכשפים, וכל מה שאין, ואולי אפילו חסר, במציאות; סיפור הרפתקאות – במרכז הספר נמצאת חבורה של ילדים שמתמודדת עם הרפתקאות וסכנות ונאלצת לשבור חוקים; סיפור חניכה – הסדרה מתארת חבורה של נערות ונערים בגיל ההתבגרות, ויש בה חיפוש אחר זהות; פרודיה וסטירה חברתית – אפשר לקרוא את סדרת הארי פוטר גם כביקורת על המתרחש בבית הספר, על מאבקי כוח בחברה, על יחסים בין מעמדות שונים. יש הטוענים שהספר כולו טומן בחובו התנגדות עזה לפאשיזם, ויש אף שטוענים שהוא ספר שואה מרוכך, בלי אושוויץ.

ואם לא די בכל אלה – הכתיבה של הארי פוטר אינטליגנטית, מלאת הומור, סוחפת.

מי שכבר הגיע לגיל עשרה ומעלה כשהתחילה הסדרה ונשבה בקסמה – זכה לחוויה של שנים בהמתנה לספרים הבאים ואז לסרטים ואז לספרי המשך מסוגים שונים. למי שעדיין לא קראו אז – חיכתה חוויה שלמה וארוכה בבוא העת. עם הזמן קמו פארקים שמעמידים במרכזם את הארי פוטר והרפתקאותיו; נמכרים מוצרים – מטות, גלימות, קמעות; ישנם אתרי מעריצים, בחלקם אפשר להשתתף בחוויה בעזרת כתיבה של פנפיק – ספרות מעריצים – ספרות שבסיסה בתוך הסיפור שכבר קיים; וב-pottermore אתר שמזוהה עם ג'יי קיי רולינג, אפשר לקרוא עוד ועוד קטעים מהסאגה שכתבה מחברת הסדרה בכבודה ועצמה.

כיום, כשהרשת ממלאת שטחים נרחבים בחיינו, אנשים יכולים כמעט לחיות בתוך סיפור הארי פוטר במשך תקופות ארוכות מאוד.

עוד דבר שחשוב לציין הוא שהארי פוטר היה מעין חלוץ בשדה הספרות. זו לא הייתה סדרת הפנטזיה הראשונה שנכתבה לילדים מאז בריאת העולם, אך היא נכתבה בזמן שבו כתיבה כזו לא הייתה מקובלת במיוחד, והודות לסדרה הזו זכה הז'אנר לעדנה ונכתבו עוד ספרי פנטזיה רבים. יש ילדים שקוראים רק פנטזיה ואין להם שום בעיה למצוא עוד ועוד ספרים מהז'אנר לשנים ארוכות של קריאה.

איך כותבים סדרה כזאת?

ובכן – אני לא יודעת.

זה לא שהיה לג'יי קיי רולינג איזה מתכון. בכל הצלחה יש גם אלמנט של מזל. אבל אין ספק שרולינג עבדה קשה מאוד כדי לייצר את המזל הזה, והעובדה שבשנת 2015 היא החלה מסורת חדשה של התנצלויות על דמויות שהרגה בספרה האחרון – מעידה על כך שהיא עדיין עובדת כדי לשווק את הסדרה, ולא רק נישאת על גלי ההצלחה.

מאתגרת אתכם לחשוב היום, לכבוד יום הארי פוטר הבין-לאומי, על דבר אחד מיוחד שתוכלו לעשות כדי לשווק את הספר שלכם בבוא היום. ואם בא לכם לשתף, או שיש לכם רעיונות מעולים שיתאימו יותר למישהו אחר – כתבו אותם בתגובות!