איך בוחרים סדנת כתיבה?

סדנת כתיבה – איך בוחרים? למה חשוב לשים לב?

האמת שהשאלה הראשונה צריכה להיות למה. למה ללכת לסדנת כתיבה. והאם יש בזה איזו שהיא תועלת.

לפני הרבה שנים היה ברור לי שאין. אין טעם, אין תועלת. זה היה בתקופה שבה האמנתי בלב שלם שכתיבה נועדה לאנשים שמוכשרים לכתיבה. וכישרון – או שיש לך, או שאין לך. אבל אי אפשר ללמוד את זה. וסדנאות – זה כנראה נחמד, אבל לא ישנה כלום בעניין הזה.

זו כמובן טעות גדולה.

כישרון הוא עניין חמקמק שקשה למדוד, וגם אין בו תועלת גדולה מדי. אני מכירה אנשים מוכשרים להפליא בעניינים מסוימים – שלא מעניינים אותם בכלל. הם לעולם לא יעשו שום דבר עם הכישרונות האלו. ואני מכירה אנשים אחרים, שלא ברור אם יש להם כישרון או לא, אבל הם כל כך נחושים להצליח, שהם עושים כל מה שצריך כדי שזה יקרה. וזה קורה. הם מצליחים.

כשהתחלתי ללכת לסדנאות כתיבה, גיליתי שזו לא רק קבוצת תמיכה. לומדים שם דברים! לומדים דברים שלא ידעתי!

לסיכום – סדנאות כתיבה, בעיקר בתחילת הדרך אבל גם בהמשך – הן חובה לדעתי.

עכשיו איך בוחרים?

יש כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:

מה קורה בסדנה?

מה אורך הסדנה? כמה מפגשים יש בה, ומה אורכו של כל אחד מהם? כמה לומדים בסדנה? כמה כותבים בה? כמה ממשבים בה? האם מקבלים משוב רק בשיעור או גם על טקסט ארוך שאתם עובדים עליו? (מה חשוב לכם? אצל כל אחד זה משהו אחר…)

מה לומדים בסדנה? האם בכל שיעור יעסקו בנושא מסוים ותהיה הזדמנות להתנסות, או שיש בו עבודה על יצירה ארוכה יותר של כל אחד מהמשתתפים? בשלבים שונים של הכתיבה תרצו להתמקד בדברים שונים.

רוב המאמר הזה עוסק בסדנאות ארוכות, אבל יש גם סדנאות קצרות, חד-פעמיות. כמה שעות של התעמקות בנושא מסוים, והביתה. להמשיך לכתוב. למי שלא מעוניין בסדנה של 10 מפגשים אלא ברענון קל ודחיפה חזרה לשולחן העבודה – זה עשוי להיות הפורמט האופטימלי.

המשוב

המשוב הוא אחד החלקים החשובים ביותר בסדנה. יש סדנאות שמתנהלות ללא משובים כלל. זה קונספט מעניין, אבל אתם צריכים לחשוב אם הוא מעניין אתכם. אם אתם רוצים להשתתף בסדנה שאין בה משוב כלל.

חשוב להבין גם איך מתנהל המשוב הזה, ומה המקום שמנחה הסדנה נותן לו. יש סדנאות שבהן רק המנחה מגיב לטקסט, והתלמידים שותקים. יש סדנאות שבהן גם התלמידים נדרשים לתת משוב. יש סדנאות שבהן כל אחד מחכה לשמוע רק מה אמרו על הכתיבה שלו, יש כאלה שבהן היחסים הם הדדיים יותר.

מהניסיון האישי שלי – משובים שניתנו למשתתפים אחרים לימדו אותי הרבה יותר מאשר המשובים שאני קיבלתי. כשאני קיבלתי משוב – התרגשתי כל-כך שלא קלטתי כלום. ממש כלום. וזה שיתק את הכתיבה שלי לחודשים. מהמשובים שקיבלו חבריי לסדנה לעומת זאת – למדתי כל כך הרבה דברים שלא היו עולים בשיעורים מעצמם – ששם היה הלימוד הגדול ביותר מבחינתי.

המנחה

אתם חייבים להעריך את המנחה שאתם מתכוונים ללמוד ממנו, ולהתחבר אליו. חייבת להיות איזו כימיה, או לפחות תחושת נוחות. נוחות כזאת שתאפשר לכם ללמוד ממנו. כדאי לדבר עם המנחה לפני שמגיעים לסדנה, וכדאי לנסות לשמוע עליו מכמה שיותר תלמידים שלו. יש מנחים שבאים לסדנה כי זו הפרנסה שלהם, ויש מנחים שבאים לסדנה כי הם מרגישים שהשליחות שלהם בעולם היא ללמד כתיבה. יש מנחים שבראש מעייניהם עומדת חשיבותם העצמית (לא תפספסו אותם, אבל הם עשויים לפספס את החשיבות העצמית שלכם, שלא להגיד לדרוך עליה), ויש כאלה שחשוב להם לגדל ולטפח סופרים. יש כאלו שיקטלו את העבודה שלכם, ויש שישקו אותה ויזבלו אותה, ויעזרו לכם לבנות את התמיכה הזאת (שאני לא יודעת איך בדיוק קוראים לה, כי אני לא מבינה כלום בגינון) שתעזור לכם לשמור על השתיל הרך ולהגיע לבגרות, למרות שאתם עדיין לא בטוחים בעצמכם שאתם יודעים מה אתם עושים.

חברותיי המנחות מספרות שבכל שנה מגיעים אליהן כמה נפלטים חבולים ומעוכבי-כתיבה מסדנאות (ומחוגי כתיבה באוניברסיטה), שנפגעו קשות ממנחי סדנאות שהמקצוע הזה פחות מתאים להם.

כנס נקודת מפנה הוא גם אירוע "שופינג" עבורכם. משתתפים בו לא מעט מנחי סדנאות, וזו הזדמנות עבורכם להאזין להם, ללא התחייבות, ולמצוא את המנחה המתאים ביותר עבורכם.

בואו לכנס, ואם המנחה מצא חן בעיניכם – לפני שאתם שואלים איפה חותמים ומפקידים בידיו צ'ק שמנמן – דברו איתו קצת. נסו להבין קצת יותר אם זה המקום שבו תפרחו – אתם והכתיבה שלכם.

להרשמה לכנס – לחצו כאן.