לפני הרבה שנים התחלתי לכתוב סיפור. זה היה סיפור על גרושה, אימא לבת, שבאה להתגורר בקהילה קטנה ושיפוטית. התקדמתי יפה עם הסיפור הזה במשך כמה זמן, עד ש… פגשתי אותה. היא באה לעבוד במקום שבו עבדתי. חמור מזה, נהיינו חברות. טובות.

הסיפור קרס.

אחד החששות הגדולים של כותבים, חשש שיכול לשתק לפעמים, ואפילו לעצור את כתיבת הסיפור לתמיד, הוא החשש שיזהו. החשש שיזהו אותי בסיפור, שיבינו מה בדיוק עובר עליי, והחשש שמישהו אחר, מישהו שכתבתי עליו, יזהה בסיפור את עצמו. אימא שלי למשל. או החברה הכי טובה שבעצם היחסים שלנו היו קצת יותר מורכבים מזה…

זה לא חשש פשוט, וגם לא נכון לפטור את העניין בלא כלום. כבר קרה שספר שהודפס אך שבוע קודם לכן הורד מהמדפים בגלל איום בתביעה שהוגש לסופר מצד אחת הדמויות בספר, שהיא במקרה גם דמות אמיתית לחלוטין.

אבל לפעמים, והאמת שיותר מלפעמים, הרבה מאוד פעמים, אנחנו באמת כותבים על דמות שאנחנו מכירים. היא חלק מהסיפור, והסיפור הזה הוא הסיפור שלנו. הסיפור שבוער בנו. הסיפור שחייב להיכתב.

מה עושים?

יש כמה דרכים להתמודד עם הבעיה הזאת.

הדרך הראשונה היא להתעלם ממנה. אן למוט, מחברת הספר המופלא ציפור ציפור (ספר שקניתי בעברית, באנגלית ובאודיו, ואני שומעת שוב ושוב ושוב, וכן, הוא שווה את זה), אומרת בין השאר שאם מישהו חרד כל כך לאופן שבו תכתוב עליו – חבל שהוא לא חשב על זה כשהוא התנהג כפי שהתנהג. יכול להיות שזה גם מה שחשב לעצמו אותו אחד שהזכרנו קודם, שספרו הורד מן המדפים לאחר האיום בתביעה. כלומר – זו גישה, אבל לא בטוח שזאת גישה טובה.

דרך אחרת להתמודד עם הבעיה – היא להרחיק מאוד, ואני מדגישה: מאוד, את הדמות הספרותית מהורתה המציאותית. אפשר לעשות זאת בעזרת מראה חיצוני שונה לחלוטין, שם אחר, מוצא אחר, מחוות אחרות, מקצוע אחר. פעמים רבות – זה יפתור את הבעיה.

וצריך לחשוב מתי נכון לעשות את זה.

יש אנשים שעבורם הזמן הנכון הוא בתחילת הכתיבה, לפני שהם בכלל ניגשים למלאכה. יש אנשים שזה מה שיפתח מבחינתם את האפשרות לכתוב.

אנשים אחרים – מוטב שקודם יכתבו במרץ, יכתבו הכול, ורק לאחר מכן יערכו את השינויים.

כל אחד מאתנו צריך לגלות מה מתאים לו. מה "עובד" לו.

ואפשר גם לקרוא על התמודדויות שונות של כותבים אחרים, או להקשיב להן. הבעיה הזו היא אחת הבעיות האוניברסליות של כותבים. כמעט אין כותב שלא נתקל בה.

בכנס נקודת מפנה 2 עסק בבעיה הזו אשכול נבו, ושיתף בניסיונו בספרים השונים שכתב. זו הייתה אחת מההרצאות המעולות שהיו בכנס הזה. אני מקשיבה לה שוב ושוב מדי פעם. בעיקר בנסיעות. וגם להרצאות האחרות. זה עוזר לי לשמור על עצמי בעולם הכתיבה. כל ההרצאות זמינות כאן.