כשרק מתחילים לכתוב, מאמינים בכישרון. זו אמונה עזה ויוקדת. המחשבה הזו שאו שיש לך את זה או שאין לך את זה – היא מחשבה שרוב הכותבים המתחילים אוחזים בה, ולוקח הרבה זמן וצניעות לשחרר אותה.
תמיד נראה לי מוזר שברור לכולם שפסיכולוגיה צריך ללמוד, ומשפטים צריך ללמוד, וראיית חשבון ועבודה סוציאלית והוראה צריך ללמוד, וגם אמנויות רבות צריך ללמוד – ציור, ריקוד, מוזיקה – בתי ספר לכל אלה קיימים כבר שנים רבות ומושכים אליהם תלמידים רבים, וזה נראה לכולם הגיוני ומתבקש, ורק כתיבה – לכאורה לא.
ואף אחד לא אומר שאם צייר ופסל ומוזיקאי למדו את האמנות שלהם זה בגלל שהם פחות טובים, להיפך! בדרך כלל שמו של בית הספר שבו הם למדו מעטר את קורות החיים שלהם ומחזק את הרושם שהם יוצרים על הסביבה. יותר מזה, אנשים מבקשים לשמוע איפה הם למדו את האמנות שלהם. ואיך שהוא בכתיבה – זה לא ככה. כתיבה היא אחת האמנויות היחידות שהציבור מאמין כי הן מולדות.
אז תנו לי להפריך את האמונה התפלה, הטפלה וההרסנית הזאת תיכף ומיד: גם כתיבה אפשר ורצוי ללמוד, וכישרון כתיבה זה נחמד, אבל לא ערובה להצלחה.
איך לומדים כתיבה?
ובכן, יש דרכים רבות. היום כבר יש כמה וכמה אוניברסיטאות שיש בהן מסלולים ללימוד כתיבה. אני לא יודעת להעריך את האיכות שלהן, אבל זו אפשרות. יש סדנאות כתיבה, אפשר להצטרף לתוכנית 365 ימים של כתיבה, ואפשר ללמוד כתיבה מספרים. גם מספרי הדרכה (תמצאו כמה וכמה כאלה בלחיצה כאן) וגם מספרי קריאה.
איך לומדים לכתוב מספרי קריאה?
ראשית אציין את הברור מאליו: לימוד כתיבה מספרי קריאה דורש מכם קריאה הרבה יותר קפדנית.
קראו את הספר לפחות פעמיים.
בפעם הראשונה קראו כמו קוראים. אל תנסו לעשות שום דבר חריג. נסו לצלול אל תוך הסיפור. להרגיש אותו. להיסחף לתוכו. לחיות איתו. תנו לעצמכם להרגיש את כל מה שמרגיש הגיבור. לחוות את החוויה שלו במלואה. הצלחתם? נסחפתם? אהבתם? – נפלא! לא הצלחתם? זה ספר גרוע? אל תעיפו אותו מעליכם עדיין. מספר כזה אתם יכולים ללמוד איך לא לכתוב. (השאלות שנשאל עוד מעט מתאימות גם לספרים שאהבתם וגם לאלה שלא.)
את הקריאה השנייה אני מזמינה אתכם לעשות עם כלי כתיבה לידכם.
שאלו את עצמכם:
- מה המבנה של הספר? שימו לב, יכול להיות שלא תוכלו לענות על השאלה הזאת מיד, יכול להיות שתצטרכו לקרוא שוב את הכול כדי להבין מה בדיוק קרה שם, וזה בסדר. כתבו לעצמכם הערות. האם המבנה הזה מוצלח בעיניכם? אולי לא? מה הייתם משנים?
. - מי הדמויות המרכזיות? איך אתם לומדים להכיר אותן? האם הן אמינות בעיניכם? אולי לא? מה גורם להן להיות אמינות או לא אמינות? האם האופי שלהן מוצא חן בעיניכם? למה? מה אהבתם? מה גורם לכם לפקפק בהן? מה גורם לכם להאמין להן? האם ההחלטות שלהן נראות לכן אפשריות (גם אם שגויות)? למה? האם ההחלטות שלהן נראות לכם מגוחכות ולא אמינות? למה?
. - איך מתפתחת העלילה? מה בא קודם? מה בא אחר כך? מה נקודת השיא? איפה אתם מרגישים שאתם קצת במתח? איפה אתם ממש ממש במתח? מה גורם לכם להיות במתח? איפה אתם מרגישים שיכולתם להיות במתח אם זה רק היה כתוב אחרת? מה הייתם משנים?
. - בכל מקום שבו אתם מרגישים משהו – נסו להבין מה קרה שם שגרם לכם להרגיש ככה. אל תסתפקו באמירה: "נו, ברור, כי הוא מתחבא ממישהו שרוצה להרוג אותו", נסו להבין איך זה כתוב.
. - איפה במהלך הספר אתם שוכחים לשאול את עצמכם את השאלות ורק שוקעים בקריאה? מה גורם לזה? מה היה מצוין במקום הספציפי הזה?
. - איך נעשים מעברי הזמן בספר?
. - האם בכל רגע ורגע לאורך הקריאה אתם מצליחים להבין מה קורה, איפה זה קורה, מי הדמויות הפועלות? איך? מה כתוב שם שעוזר לכם להתמקם? לחילופין – מה חסר שם כדי שתבינו מה בדיוק קורה עכשיו?
. - האם יש בספר ביטויים מיוחדים שאהבתם? כתבו לכם אותם. אתם לא יכולים להשתמש בהם כפי שהם בספר שלכם, אבל אתם יכולים לשאוב מהם השראה! נסו להבין מה עובד בהם. מה בדיוק אהבתם.
. - מה לא עובד לכם? איפה בספר איבדתם אמון? למה?
. - מה עושה את הסיפור שבספר כזה שכדאי לספר אותו? מה מיוחד בו?
. - מה בספר כבר קראתם מיליון פעם וחבל שמישהו טרח להדפיס שוב?
. - איזה רמזים מקדימים מצאתם בספר? איך זה עובד? (זוכרים את העניין עם האקדח של המערכה הראשונה שעתיד לירות במערכה השלישית? אז כאלה).
. - נסו לאתר קטעים או משפטים של סאבטקסט בספר. איך זה עובד? (שימו לב, לא בכל ספר יש).
מילאתי מחברת. מה עכשיו?
לאחר שעניתם על כל השאלות – נסו לברר מה מהתשובות אתם לוקחים אליכם – לספר שאתם כותבים. הבינו, מה שקרה כאן עכשיו הוא שלמדתם, לגמרי לבד, טכניקות כתיבה שיכולות לעזור לכם!
חזרו על המהלך הזה עם ספר נוסף, ועוד אחד, ועוד אחד… מכל ספר אפשר ללמוד משהו.
**
יש שאלות נוספות שכדאי להכניס לרשימה?
כתבו לי כאן בתגובות!
מסכימה איתך מאד, שכישרון כתיבה בלבד לא מספיק.
קריאה בספרי קריאה (פרוזה, שירה, מחזות) חשובה ביותר ונראה לי, שאין סופר שלא למד את מלאכתו (גם אם בצורה לא מודעת) מקריאה בספריהם של אחרים (ביחד עם מקורות נוספים).
מתחברת מאד למה שכתבת. תודה על רשימת השאלות.
עזר לי מאוד, תודה!