היום 15 באוקטובר, וזהו יום הסטודנטים העולמי. יום הסטודנטים העולמי נקבע על ידי האו"ם בשנת 2010. (רק לי מתחיל להיראות כאילו יש ועדה מיוחדת של האו"ם שאחראית על מילוי לוח השנה?) היום נקבע להנצחתו של ד"ר קאלאם, הנשיא ה-11 של הודו, כדי לכבד את מאמציו בתחום המדע והטכנולוגיה.

קאלאם נולד למשפחה ענייה בכפר קטן בטמיל נאדו. הוא למד, התפתח, היה מדען ומהנדס טילים. בהמשך עבד גם כמורה, ובסופו של דבר, הודות לעבודה הקשה שלו ולמאמציו הרבים, הגיע גם לתפקיד המכובד ביותר בהודו – נשיא הודו. בהחלט אדם שמעורר השראה בסטודנטים בכל העולם.

הילדים שלי (מי ביניהם שכבר סטודנט) בחרו ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. הסיבה לכך היא שהם לומדים מחשבים, וקשה מאוד היום למצוא עבודה במחשבים ללא ניסיון. לכן הם עובדים במקביל ללימודים, וקל יותר לשלב עבודה עם לימודים באוניברסיטה הפתוחה. אי אפשר שלא להעריך גישה כזאת, אבל אני גם קצת מצטערת בשבילם על כך שכל החלק החברתי של הלימודים קצת הולך לאיבוד בתהליך הזה. יש משהו נחמד בלמידה יחד, בישיבה בספרייה, השתרעות במדשאות, במפגשים ליד מכונת הצילום (או שהיום מעבירים הכול באימייל?)

ואני גם די משוכנעת שלכל אחד מכם יש לפחות סיפור אחד שהוא לא יכול לשכוח מתקופת הלימודים שלו, ואולי הוא אפילו לא קשור ללימודים עצמם… הניחו לעצמכם להיזכר בסיפור הזה, ועופו איתו על כנפי הדמיון.

*

תרגילים נוספים תמצאו בלחיצה כאן. 

הצטרפו לערוץ "זמן כתיבה" בטלגרם, וקבלו עדכונים שוטפים על הנעשה בנקודת מפנה.