מכירים את זה שאתם פותחים ספר אבל משהו בכיתוב יוצר בכם איזו תחושת אי נוחות, ולא חשוב בכלל מה כתוב שם? ברוכים הבאים לעולמו המופלא של העימוד, עולם שנדמה שהוא טכני, אבל יש לו השפעה קריטית על התוצר הסופי ועל היכולת של הספר שלכם להגיע לקהל קוראים נכון ורחב ככל האפשר.

לכותבים בראשית דרכם יש נטייה לעמד לבד את הספר. להכניס אותו למין תבנית כזאת של A5, ואז זה נראה ממש כמו ספר ויש בזה משהו מאוד מרגש. אל תעשו את זה. נוח יותר לעבוד על הספר בעמודי וורד רגילים, עם כל המרחב שהם מאפשרים. העימוד הוא ממש השלב האחרון, והזמן הנכון להגיע אליו הוא אחרי העריכה הספרותית והעריכה הלשונית וכל ההגהות.

את העימוד הכי טוב לתת למומחה בעימוד. גרפיקאי שבכך הוא עוסק. המעמד ידע לתת לספר את כל ההגדרות הנכונות, הן מצד דרישות בית הדפוס, והן מצד ההתאמה לקהל היעד של הספר ולרצונות שלך. הוא יעזור לך לבחור את הפונט הנכון, הגודל הנכון, הרווח הנכון בין השורות. הוא יעצב את הכותרות של הספר ואת מספרי העמודים. הוא ידע לפרוס את העמודים כך שימלאו באופן מדויק את גיליונות הדפוס (שלא יישארו לכם איזה 15 עמודים ריקים בסוף הספר…) ועוד ועוד ועוד.

ואחרי העימוד – לא לוותר הגהה נוספת! לוודא ששום דבר לא הלך לאיבוד…