כשהייתי ילדה תמה וקטנה, מדי פעם הייתי הולכת עם ההורים שלי לבקר חברים שהיו להם ילדים שהיו פחות או יותר בגילי. ההורים שלי לא עודדו אותנו "להיתלות" עליהם במפגשים האלה, ודי מהר היינו מגיעים לחדר המשחקים. חדר המשחקים של מישהו אחר הוא כידוע עולם חדש מופלא; והמשחק שהכי-הכי עורר את התרגשותי ואת קנאתי באותם ימים היה המגנט הזה שאם אתם עתיקים כמוני, אתם בטח זוכרים. מין בסיס מגנטי שבא עם חלקי מתכת בצורות לא מרגשות במיוחד (זכורים לי אומים, למשל), שאפשר ליצור מהם כל מיני צורות שדווקא כן מרגשות (טוב, אותי), בעיקר כי זה לא כזה פשוט. בעת שחלקי המתכת מתמסרים בקלות למגנט, כל הפלטפורמה הזאת לא התמסרה בקלות ליומרות היצירתיות שלי…
בכל מקרה – היה שם המגנט הזה, וחלקי המתכת, והמגנט עבד רק עם חלקי מתכת. לא יכולנו למשל לשלב ביצירות האמנות המרשימות שלנו חלקי זכוכית או פלסטיק או בד. רק מה שהתאים – נדבק.
למה נזכרתי במגנט הזה עכשיו?
שאלה מצוינת. כי מגנט הוא דימוי ממש ממש מצוין לתמה. הוא כל כך מצוין, שאפשר להבין בעזרתו די בקלות איך עובדים עם תמה.
בואו נתחיל ממה זו תמה
תמה היא הסיפור שמאחורי הסיפור. הסיפור שבין השורות. המסר שרציתם להעביר בתוך הסיפור שלכם. בניגוד למוסר השכל – היא לא נכתבת במפורש (כמעט). בספרים טובים לא תמצאו משפט כמו: ולכן אסור לדבר עם זרים. או, אפשר להרגיש בדידות גם כשאתה מוקף באנשים. גם אם זה הדבר המרכזי שנמצא שם בבסיס. אבל אתם כן תצאו עם התחושה הזאת. כשתסיימו לקרוא את הספר – זה הדבר שילווה אתכם, גם אם לא תדעו לקרוא לו בשם. (רוצים לקרוא עוד על תמה? הציצו כאן!)
איך נוצרת תמה בסיפור?
תמה יכולה להיות שם בבסיס, עוד לפני שכתבתם מילה אחת, והיא יכולה להגיע בשלב מתקדם יותר. יכול להיות שגם אתם בעצמכם, כשהתחלתם לכתוב את הסיפור, עדיין לא ידעתם מה בדיוק רציתם להגיד, וזה מתחוור לכם רק בהמשך. כל הדרכים כשרות. העיקר שתהיה תמה. סיפור בלי תמה הוא קצת סיפור בלי נשמה.
איך תמה קשורה למגנט?
ובכן, זה החלק הקשה. הוא קשה כי הוא כרוך בוויתורים אמיצים וכואבים.
התמה עובדת כמו מגנט. מה שנדבק, שמתאים לתמה, יישאר בסיפור בסופו של דבר. מה שלא – יעוף. החוצה. ייגנז. יעבור לסיפור אחר (במקרה הטוב. אולי). וזה כולל דמויות וקווי עלילה, והרבה דברים שיכול להיות שאתם דווקא ממש ממש אוהבים. כן, אני יודעת, זה כואב.
למה אנחנו מדברים על תמה עכשיו?
בגלל אהרון הכהן, אשר לו מוקדשת פרשת השבוע, פרשת תצווה, ובגלל החושן.
החושן הוא רק הפרח בדש, או המטפחת בכיס – שמשלימים את ההופעה (או מה שזה לא יהיה היום, אני ואופנה זה לא בדיוק). בפרשת תצווה אנחנו מוצאים פירוט סופר מדויק של בגדי הכהן הגדול, ממש עד לפרט האחרון. כהן בלי בגדי כהונה – כמוהו כזר שנכנס לקודש הקודשים, וזר שנכנס לקודש הקודשים – אחת דתו להמית.
ואחד הדברים החשובים שמאפיינים את בגדי הכהונה הוא שברגע שהכהן לובש אותם – הוא נכנס לתפקיד. הוא כבר לא אהרון, ולא משנה עד כמה הוא מוצלח בפני עצמו, אלא נציג של בני ישראל. הבגד, במקרה הזה, הוא מהות. ושיאה של המהות הזאת מתבטא בחושן.
וכך מתואר החושן:
"וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד. וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד." (שמות כח, כט-ל)
התורה החסכנית בדרך כלל, לא חוסכת מילים ולא חוששת בכפילויות כשהיא מזהירה את אהרון הכהן, וחוזרת ומזהירה אותו, שהוא לא נכנס לקודש הקודשים – המקום המקודש ביותר לעם ישראל – בשביל עצמו, המחשבות שלו, הרצונות שלו וההגיגים שלו. הוא נמצא שם אך ורק כנציג של ישראל. כל ישראל. והחושן, שעליו כתובים שמות שנים-עשר השבטים, עוזר לו לזכור את זה.
החושן מייצג את התמה, המגנט. התמה היא החשיבות של עם ישראל וייצוג שלו בפני ה'. כל סטייה מהמטרה הזו – היא סכנה ממש. אם אהרון יסטה מהמטרה – הוא גוזר על עצמו מוות.
מה עושים עם זה?
בשבוע כזה, שבו נערכו לבושתינו לראשונה בישראל בחירות שלישיות לכנסת אחת – קשה לי לא להתייחס לפוליטיקה. ואני רוצה לשאת תפילה מהדף הנידח הזה באתר הצנוע הזה, שראשינו ויועצינו יבינו שגם אם שום סכנת מוות לא מרחפת מעליהם – הם לא העניין! ויהי רצון שיסתיימו מלחמות האגו ותקום בישראל ממשלה, ויחודשו התקציבים ושאר הפעילויות השוטפות שנדרשות ממדינה מתוקנת, ובא לציון גואל.
ואשר אלינו, חסרי השאיפות הפוליטיות ומלאי שאיפות הכתיבה: קחו לכם כמה דקות של מחשבה, וזה בסדר גם אם הן תתארכנה לכמה שעות, וחשבו מה התמה של הסיפור שלכם? מה המסר הסמוי שאתם מנסים להעביר לקורא? מה הכי חשוב לכם, בעצם?
ואז חזרו שוב לדמויות ולעלילות המשנה, ולשאר הפרטים שבספר ובדקו אם הם נדבקים למגנט.
בהצלחה!
**
על דימוי התמה למגנט למדתי מעלמה כהן ורדי.
השאר תגובה