למה תמה חשובה כל כך? בואו נדבר קודם על מה שקורה כשהיא חסרה…

היום קיבלנו הזמנה לערב הוקרה לגוף מסוים.

הערב הזה נוצר באופן ספונטני למדי. לפני כמה שבתות הייתה לנו שבת יחד, וכמה מהמשתתפים החליטו שצריך לעשות ערב נוסף שתהיה בו הבעת הערכה לכמה אנשים שעשו עבודה מצוינת לטובת הגוף הזה, והוחלט להרים ערב. עד כאן – נפלא.

בשבועיים שלושה האחרונים קיבלנו עשרות מיילים (אני לא מגזימה) לגבי התפריט לארוחת הערב הנכללת באירוע, והתשלום עליה. גם זה סבבה בגדול.

אבל אז הגיעה תכנית הערב. ובתכנית ככה: התכנסות וארוחת ערב, ברכות, ושירה בציבור.

אם עד שהגיעה התכנית היה ברור לנו שנלך, עכשיו אנחנו יותר… ובכן, חוששים שנלך. למה חוששים? כי אנחנו רוצים להביע הערכה, באמת! אנחנו באמת מעריכים מאוד. אבל אנחנו גם רוצים שאחרי שהשקענו שעה נסיעה, ולפני השעה נסיעה בחזרה – יהיה תוכן בערב הזה. וכמו שזה נראה כרגע – תוכן יהיה שם קצת פחות. ומסיבות או אירועים חברתיים חסרי תוכן בדרך כלל גורמים לנו להצטער שלא עשינו משהו יותר חשוב באותו הזמן…

למה אני משתפת אתכם בזה?

כי אותו הפרנציפ נכון גם לספרים שאנחנו כותבים.

כדי שהקורא שלנו יצלח את רצף האירועים שדרכו אנחנו מוליכים את הדמויות שלנו וימשיך לקרוא את הספר עד הסוף, במקום להיזכר שיש לו משהו יותר חשוב לעשות בזמן הזה – צריך שתהיה איזו משמעות. או רעיון מרכזי. או "תמה". צריך שתהיה בסיפור איזו אמירה.

האמירה הזו לא צריכה להיות מוסר השכל, חס וחלילה (מוסר השכל שייך לז'אנר מאוד מסוים או לנאומי בחירות, לא לספרות יפה), אבל איזה שהוא רעיון, משהו כמו: במאבק בין טוב ורע – המנצח הוא זה שיותר חזק. או זה שיש לו יותר כסף. או זה שחכם יותר. זו יכולה להיות גם אמירה כמו: הכול מקרי בעולם (התמה שעליה כותב פול אוסטר את כל ספריו), או הכמיהה לדבר מסוים תמיד חזקה יותר מהדבר עצמו (התמה של שירה כרמי בספרה "האהבה הכי גדולה בעולם").

התמה היא המשמעות של הסיפור. היא מה שמחבר בין הסיפור לחיים. היא ניסיון להגיד משהו על החיים בעזרת סיפור, וסיפור טוב, כידוע, הוא אחת הדרכים הטובות ביותר ללכוד את הקשב של מישהו ולהגיע אל הלב שלו. אם אני יודעת שיש משמעות לכל זה, שמשהו אמיתי, ממשי, שיישאר איתי – מחכה לי בסוף, אין לי בעיה לארוז תרמיל, לנעול נעליים, ולצאת לדרך.

אוקי, אתם ודאי חושבים, ואם אין לי תמה? או שאני עדיין לא יודע מה התמה של הסיפור שלי? מה זה אומר?

ובכן, יש סיפורים שמתחילים מתמה. אבל יש גם אחרים. יש סיפורים שצריכים לצבור איזה קילומטראז' לפני שאנחנו מגיעים אל התמה שנמצאת בבסיס שלהם. ויש גם סיפורים שמתחילים בתמה אחת ובסופו של דבר מתברר שיש בהם תמה אחרת. כל התשובות נכונות. בכל התשובות – יש יתרונות, ויש גם סכנות.

האם יש תמה לסיפור שלכם? מהי?