יצא לי לחשוב היום על השאלה הזאת – אבל מה קרה אחר כך?

מה נפל עליי? בזמן שהייתי באוטו באיזו משימת קניות אחרונות לפני פרוץ חג הפורים הבא עלינו לטובה על כל ממתקיו, משלוחי מנותיו וסעודותיו (יצא שיש לנו שתיים השנה), שמעתי את הפינה של ה-60 שניות ברדיו, הפעם – 60 שניות על מרדכי וציון קבר. הזכירו שם את ציון הקבר של מרדכי ואסתר בברעם שבצפון הארץ.

על ציון הקבר של מרדכי ואסתר בצפון מדינת ישראל שמעתי כבר לפני המון שנים (סיפור מצחיק לפעם אחרת). שנים חשבתי שזה קשקוש, הרי ברור לכל בר דעת שהם נקברו בפרס. הרי הם לא חיו ולו יום בארץ הקודש. היום שמעתי לראשונה כי לפי האגדה כורש הוא בנה של אסתר, וכשעלו יהודים בחזרה ארצה – הוא ביקש מהם שיקברו בה את שרידי אמו.

אהבתי את זה. אני לא יודעת אם זה מבוסס על משהו אמיתי או לא, לא ירדתי לעומק העניין ולא בדקתי אפילו אם זה סביר, אבל זה סיפור טוב. והמציאות היא לא פקטור בסיפור טוב. מציאות יכולה להחריב סיפורים. היא פחות חשובה מכפי שנדמה…

מה שאהבתי עוד יותר, זה שזה באמת עורר אותי לחשוב. הרי מגילת אסתר נגמרת באיזה שהוא שלב, קצת אחרי שאסתר נבחרה לאישה על ידי אחשוורוש, והמן התעצבן ועשה בלגן, ותלו אותו והכול. יופי. ומה קורה אחר כך, אחרי שנגמרת המגילה? הם הורידו את התחפושות, שטפו את האיפור וחזרו הביתה? הרי היו לה עוד שנים רבות לחיות שם, אולי עד אחרית ימיה. אז באמת, מה קרה אחר כך?

ואז חשבתי שבעצם על כל סיפור אפשר לשאול את זה… על המיתוסים היווניים, ועל אגדות האחים גרים, ועל משלי אוזופוס, בדיוק כמו על כל סיפור שנכנס למסורת שלנו.

אז זה מה שאני מזמינה אתכם לעשות. בחרו לכם איזה מיתוס או אגדה, וספרו מה קרה אחר כך!

ואם מתחשק לכם לשתף כאן למטה בתגובות – זה יהיה נהדר!