הספר הזה גרם לי כל כך הרבה שמחה, שלא הצלחתי להתאפק. ברגע שקיבלתי אותו קראתי את תוכן העניינים (אתה יודע שספר עומד לשמח אותך אם אתה שמח כבר בתוכן העניינים) ואת ההקדמה, ומיד רצתי לכתוב לו פוסט מפרגן בפייסבוק.

אחר כך סגרתי את הספר, כי עבודה נשפה בעורפי, והתפללתי ששאר הספר יעמוד בציפיות שההתחלה שלו יצרה בי ואני יצרתי במי שקרא את הפוסט, ואני שמחה לבשר ולאשר שאכן כך. הכול בסדר.

ואחרי כל ההקדמה הזאת…

מה זה "תכתוב תרוויח"?

תכתוב תרוויח הוא ספר על כתיבה, אבל לא על כתיבת פרוזה (שבה עזבו את הרווח, זה ממש לא העניין העיקרי, ולרוב גם לא העניין בכלל), אלא על כתיבה שיווקית. אבל גם אם אתם מתעניינים רק בכתיבת פרוזה – חכו! אל תדפדפו הלאה. יום יבוא ותצטרכו לספר לעולם על הספר שלכם, ויעזור לכם מאוד לדעת איך נכון לעשות את זה. הישארו איתנו.

כותבי פרוזה, כפי שרמזתי בחוסר אלגנטיות קודם, הם לא קהל היעד היחיד של הספר. הספר הזה מתאים לכל מי שכותב, ובעיקר ברשתות החברתיות – שזה רוב בני האדם היום כשחושבים על זה, ומתאים במיוחד למי שרוצים למכור משהו (מוצר או רעיון או קמפיין פוליטי) – בשביל החברה שהם עובדים בה או בשביל עצמם.

צפריר בשן מוליך את הקורא-הכותב שלו יד ביד במשעולי הכתיבה שהיא לא רק אפקטיבית אלא גם מוֹכרת – איך כותבים, מה כותבים, איך עורכים, איך מתמודדים עם כללים והנפצות אחרות מבית האקדמיה ללשון העברית, איך חומקים ממלכודות, איך כותבים טוב, איך כותבים עוד יותר טוב, מה ממש חשוב לזכור לגבי אימיילים, מה העניין עם "ויראלי" ועד כמה צריך להתעסק בזה, ואיזה שטויות כדאי להפסיק לעשות ממש מיד, בעיקר בפייסבוק, אבל בכלל.

אהבתי במיוחד…

אחת העצות שהכי אהבתי, וזה באמת נכון לכולם, אבל הכי הכי דווקא למי שכותב פרוזה, היא לא לוותר על הרעיונות שלכם. לא להניח להם להישכח. צפריר הכתיר את הסעיף הזה בכותרת המשנה "מי שדחה לו ונשכח לו החלום" – שזה כבר מרחיב את הלב, אבל מה שהרחיב לי אפילו קצת יותר, הוא שהכותרת הראשית של הסעיף הזה היא "על הכתיבה". אהבתי את זה כי "על הכתיבה" הוא שם הספר האיקוני של סטיבן קינג.

סטיבן קינג הוא נפלא. ממש. אבל לצד הדברים הנפלאים שיש בספר שלו, יש לו כמה עצות די גרועות לסופרים בראשית דרכם, ואחת מהן הפוכה לחלוטין לזו של צפריר. קינג מספר שהוא לא כותב רעיונות. אם הם טובים – הם יישארו. אם לא – הם ייעלמו ואין מה להצטער על זה. אני לא חושבת שהוא רוצה להכשיל מישהו, אבל אני חושבת שהעצה הזאת אולי טובה לו, אבל לא לכל אחד. אני למשל – יכולה לשכוח גם רעיונות ממש ממש מצוינים. לא רק יכולה, גם שכחתי.

מה היה חסר לי בספר?

במילה אחת: תרגול.

בעוד כמה: יש בספר המון המון ועוד המון אחד, עצות מעולות. לא ברור לי איך אדם מן השורה, כזה שלא מכיר את מה שכתוב כאן, יכול ליישם הכול לאחר קריאה אחת ויחידה. ואני לא חושבת שהיה צורך להוסיף לספר שאלות ודפים ריקים, בהחלט לא, אבל הבעיה בעינה עומדת.

למרבה המזל יש פתרונות לבעיה הזאת. הפתרון הראשון הוא לקרוא עם מרקרים, סימניות, והכי טוב – דף ועט, לנסות לבד את העצות, וגם להכין לעצמכם מין צ'ק ליסט מקוצר שיזכיר לכם את עיקרי הדברים בפעם הבאה שתכתבו או שתרצו לבדוק אם מה שכבר כתבתם הוא אפקטיבי. הפתרון השני הוא ללכת לסדנה של צפריר.

קראתם? ספרו לי בתגובות מה חשבתם!