למה יש ספרים (וסרטים וסדרות) רבים כל כך על סופרים, ולמה זה רעיון רע כל כך?
אחד המאפיינים החשובים של הדמות שלנו הוא המקצוע שלה. המקצוע של הדמות שלנו קובע לא רק את המקום שבו היא תעביר חלק נכבד משעות הערות שלה, אלא גם את הגישה שלה לחיים. העבודה שלנו מלווה אותנו גם אל שאר שעות הפעילות שלנו, אל האופן שבו אנחנו חושבים על החיים, אל האינטראקציות שלנו עם בני המשפחה שלנו, עם החברים שלנו. הוא משפיע על המחשבות שלנו, על עולם הדימויים שלנו, על השפה שלנו.
נראה לי ששכנעתי אתכם…
אז למה יש ספרים רבים כל כך על סופרים?
כי מי שכותב את הספרים הם סופרים. אנחנו נוטים לכתוב על מה שאנחנו מכירים, וסופרים מכירים יותר מכול את החיים שלהם עצמם (כמו כל אדם אחר), ועל כן – זה הדבר שהם יודעים לכתוב עליו. סופרים גם חווים את החיים שלהם כדרמה – ולכן נראה להם שזה נורא מעניין.
האמת היא שונה. בואו נסתכל על זה רגע מבחוץ, טוב?
למה לא כדאי לכתוב על סופרים?
סופר הוא אדם שמעביר את שעות הכתיבה שלו לבד, בחדר, מול מחשב. הדבר הכי מעניין שיכול לקרות לו הוא ישיבה בבית קפה או ברכבת והאזנה לחיים של אנשים אחרים.
זה לא מעניין. נקודה.
הדרמות הגדולות שאנחנו חווים כשיש לנו מחסום כתיבה ואנחנו לא מצליחים להתקדם – הן דרמות רק מבחינתנו. זה לא באמת מעניין אף אחד. זו לא באמת דרמה.
כדי לייצר דרמה – נדרשת אינטראקציה עם אנשים אחרים. כדי לכתוב – צריך (בסופו של דבר) לשבת לבד מול המחשב ולעבוד.
כדי לייצר דרמה – צריך צרות אמיתיות, צריך מתח! קונפליקטים! בעיות של סופרים (בכל מה שקשור לכתיבה) הן לא צרות אמיתיות. והן לא מייצרות מתח אמיתי ולא קונפליקטים משמעותיים.
כדי לייצר דרמה – צריך לעשות טעויות. הדמות שלכם צריכה לעשות שטויות (שטויות שאתם יכולים להסביר, אנחנו לא מפקפקים באינטליגנציה של הקורא…) – מה כבר יכול סופר לעשות? לכתוב בשגיאות כתיב? לספר סיפור לא מוצלח?
אין דרמה בחיים של סופרים. רדו מהרעיון הזה.
אוקי. ויש עוד מקצועות שפחות כדאי לכתוב עליהם?
בהחלט! פשוט שאלו את עצמכם שתי שאלות:
- האם יש דרמה במקצוע הזה?
- האם הדרמה שייכת לגיבור או לדמויות משנה?
אם יש דרמה וזו הדרמה של הגיבור – זה מקצוע מוצלח לסיפור.
למשל – אם הגיבורה היא מתכנתת מחשבים, והיא כותבת תוכנה שתחולל שמות בחיים של אדם אחר או ארגון אחר – יש כאן סיפור. אם הגיבורה היא מיילדת, והיא עושה פעולה בעייתית במהלך לידה שמאוחר יותר היא נשפטת עליה – יש כאן סיפור. אם הגיבור הוא סוכן חשאי של המוסד בארצות זרות שנלחם מול פושעים – יש כאן סיפור. בכל המקרים האלה – יש דרמה ויש סיפור.
אבן הבוחן שלכם היא כזאת: אם יש קונפליקטים – זה מעניין. אם הכול זורם על מי מנוחות – זה לא מעניין.
ואמת המידה הזאת צריכה ללוות אתכם לאורך כל הסיפור. אל תתנו לקורא שלכם לנוח קצת מכל הדרמה הזאת, כי זה בדיוק השלב שבו העיניים שלו ייעצמו, הספר יישמט מידיו, ויש סיכוי שהוא לא יחזור אליו עוד.
**
מוזמנים לספר על מקצועות של דמויות שעניינו אתכם וכאלה ששעממו אתכם!
השאר תגובה