קבוצת כתיבה – איך עושים את זה?

מה היא קבוצת כתיבה? למה זה טוב? איך זה יכול לעזור לי?

מי שהיה בכנס נקודת מפנה 2016, יודע שאני ממש ממש בעד קבוצות כתיבה.

מה היא קבוצת כתיבה – זו כבר שאלה שקצת יותר קשה לענות עליה…

יש כל מיני קבוצות כתיבה, ולכל קבוצה יש את הכללים שלה. לי באופן אישי יש שתי קבוצות כתיבה. אחת מהן נוצרה כתוצאה מאוסף סדנאות שעברנו יחד, וההחלטה שלנו להמשיך להיפגש. פעם היינו נפגשים פעם בשלושה חודשים. עכשיו אנחנו נפגשים בכל הזדמנות אפשרית, שזה למרבה הצער רק פעם בכמה חודשים, אבל יש לנו קבוצת וואטסאפ פעילה ומפרגנת. כמחצית מחברי הקבוצה הוציאו לאור ספרים, והשאר מתקדמים לכיוון הזה. התועלת העיקרית שהקבוצה הזו מביאה לחיי היא התזכורת התמידית שכתיבה היא אחד הדברים החשובים ביותר בחיי, ו… הרבה קנאת סופרים.

הקבוצה השנייה נוצרה כשלפני שנתיים וחצי שתי נשים חביבות שפגשתי הזמינו אותי לכתוב איתן. אנחנו ממש כותבות יחד. נפגשות פעם בשבוע, יושבות וכותבות, והן החברות הכי טובות שלי היום. אבל מה שמחבר בינינו זה בלי שום ספק עניין הכתיבה. אחרת זה לא היה קורה.

אלו רק שתי דוגמאות. קבוצות אחרות יכולות לעשות דברים אחרים.

למה זה טוב?

בשבילי זה טוב כי אני עושה עוד דברים בחיים. אני עובדת, אני מפרנסת, אני אימא. מה שנעשה בשביל עצמי – לא מקבל עדיפות גבוהה, והכתיבה היא לגמרי בשביל עצמי, ואילולא קבוצות הכתיבה האלה, אני חוששת שהכתיבה הייתה הופכת להיות משהו שפעם חשבתי שאני יכולה לעשות אבל התייאשתי ממנו.

בכנס Writers’ Academy 2018 שזה עתה הסתיים, היה ערב אחד שהוקדש לנושא הזה. באנגלית זה נקרא Critique Group, מה שכנראה מעיד על המטרה של הקבוצה – שהיא להעניק משוב על הכתיבה של חבריה. המנחה של הערב, הסופרת רבת רבי המכר ג'וֹדי תומאס, שיתפה אותנו בחוויותיה, והציעה אוסף של כללים וקווים מנחים לקבוצת כתיבה.

אני מעלה הכול כאן, ומזמינה אתכם לראות מה (ואם) מתאים לכם:

1. כל אחד מביא לכל פגישה פרק אחד חדש שכתב. (הפגישה – פעם בשבוע)
2. אי אפשר להביא לפגישה פרק שכבר הוקרא בקבוצה, גם אם נערכו בו שינויים.
3. משתתפים בהצלחות! מפרגנים! חוגגים יחד!
4. יש לפתח אסטרטגיות תמיכה בחברי הקבוצה. למשל: מי שקיבל מכתב דחייה מביא שוקולד לכולם.
5. מי שלא הביא איתו משהו להקריא במפגש (פרי עטו, כמובן) – צריך ללמד את הקבוצה משהו.
6. התגובות לכל קטע חייבות להיות בעלות משמעות. (לאף אחד אין מה לעשות עם "הכול מעולה, למות כמה מוכשרת את!)
7. חייבים להגיע לכל מפגש בזמן. מכבדים את הזמן של חברי הקבוצה.
8. לא מדברים על החיים, לא מביאים תמונות של ילדים.
9. לא מתלוננים!
10. מציבים מטרות. ובודקים שעומדים בהן. ואם לא – לפחות תרגישו אשמה…
11. חברויות – רק אחרי הפגישה של הקבוצה.
12. לא אוכלים!
13. נשארים בקבוצה כל עוד זה עובד. כשזה כבר לא עובד – פורשים.

אף אחת מהקבוצות שלי לא מתנהלת ככה, אבל אם אין לכם קבוצה עדיין – לגמרי מומלץ לשקול את הרעיונות האלה.

איך נותנים משוב?

בקבוצות רבות נותנים משוב זה לכתיבתו של זה. איך נותנים משוב? ובכן, גם בעניין הזה טבעה ג'ודי תומאס כמה כללים:

1. פותחים במחמאה. אם יש לכם הרבה מחמאות – תנו את כולן. בנדיבות. יש לזה חשיבות עצומה. גם בכך שזה מאזן את ההצעות לשיפור, וגם כי ככותבים – קשה לנו מאוד לראות מה אנחנו עושים טוב. טוב שמישהו יצביע לנו על הדברים האלה, כדי שנדע לשמור עליהם.
2. ציינו את הדברים שפחות עובדים, והציעו "רעיונות שכדאי לחשוב עליהן". אל תגידו איך לשפר את הטקסט, ואל תערכו אותו. זה לא התפקיד שלכם.

איך מקבלים משוב?

הו, זה דווקא חשוב:

1. הביאו עותקים של הטקסט לכולם. אם הטקסט ארוך – מוטב לשלו אותו לכולם לפני הפגישה.
2. לעולם אל תתווכחו. אמרו תודה על כל דבר שיגידו לכם.
3. אתם לא חייבים לקבל את כל מה שאמרו לכם. אבל כדאי לחשוב על הדברים.

קודם סיפרתי לכם למה קבוצות כתיבה הן דבר טוב בשבילי. עכשיו אתם צריכים לחשוב אם זה טוב גם בשבילכם…

שימו לב, לא כל קבוצה מצליחה. זה לא אומר שקבוצות לא מתאימות לכם. אולי פשוט לא הגעתם לקבוצה המתאימה עדיין. שווה לנסות קבוצה אחרת.

כבר יש לכם קבוצה?

בבקשה כתבו בתגובה איך זה עובד אצלכם!